על גטו ורשה
תעודה: היו"ר צרניאקוב, גטו ורשה – 20.7.42 הפינוי למזרח – כל יהודי רשאי לקחת חלק מחפציו ותפוקה ל3 ימים. תהליך הפינוי נקבע ל.22.7.42 צרניאקוב
תעודה: היו"ר צרניאקוב, גטו ורשה – 20.7.42 הפינוי למזרח – כל יהודי רשאי לקחת חלק מחפציו ותפוקה ל3 ימים. תהליך הפינוי נקבע ל.22.7.42 צרניאקוב
ראשית, לא בכל מקום היודנראט התנהל מול אותם גרמנים, בחלק התנהל מול הצבא, בחלק מול האס אס. הכי חשוב זה שהיודרנאטים עמדו
בוועידת ואנזה לא הוחלט הפתרון הסופי. בתוך הוועידה גם יש תיאום של הדברים, כמו כן, יש אוריינטציה אירופאית בתוך הוועידה הזו. בועידה זו הוזכרה ההגירה
הרצח ההמוני מהצד הגרמני: דיווח הממונים על ביצוע המשימה בשפה בעלת טון משימתי טכני כאילו היהודים הם בכלל לא בני אדם, אלא כאל מזיקים שיש
בין פברואר למרץ '41 –נופלת ההחלטה על הפתרון הסופי הימלר מקבל בשנת 1939 בחודש אוקטובר את קומיסר הלאום הגרמני, איתו הוא צריך לחזק את
אין את התעודה שבה היטלר נותן פקודה מפורשת להתחיל את "הפתרון הסופי-" השמדת יהודי אירופה הכבושה. העניין מתי בעצם נכנס לשיח הרצח המוחלט
תעודה: איגרת הבזק של היידריך. 21.9.39 אל ראשי האייזנצרופן של משטרת הביטחון תעודה חשובות הן כמו: אייכמן והקמת הלשכה. הדיון בלשכה של גרינג– תכנית
האנטישמיות הגזענית )ולא המודרנית( יש בה מושג מפתח – מלחמת הקיום. יש מלחמה בין היהדות לגרמניות )אריות.( כלומר יש כאן מאבק קיומי בין שני גזעים,
הממשל האמריקאי כמעט ולא זז מהתרת מכסות מגבילות למהגרים, זאת מכמה סיבות: א. המשבר הכלכלי – איגודים מקצועיים שיצאו כנגד ההגירה. ב. אנטישמיות. ג.
משאל על עתיד יהודי גרמניה – התגובות הליברליות: – יו"ר ההתאחדות היהדות הליברלית בגרמניה – שטרן בגרמניה יש שני סוגים יהודים: