תגובת היהודים ליום החרם – חלק ב'

 

 

משאל על עתיד יהודי גרמניה – התגובות הליברליות:

 

– יו"ר ההתאחדות היהדות הליברלית בגרמניה – שטרן

 

בגרמניה יש שני סוגים יהודים: א. היהודים הגרמנים שקיבלו אמנסיפציה שרואים את עצמם חלק מגרמניה )שרובם שייכים לCV- כלומר ליברלים.( ב. ויהודים "מזרחים שהיגרו לגרמניה. כעת אנו מדברים על היהדות

הליברלית (CV) ומה הם אומרים. זה מה שנאמר במשאל בקיץ .1933

 

בטקסט הזה יש אמונה מסוימת של עשייה, ברמה האופרטיבית? ההגירה לא רלוונטית. כמו כן, הוא טוען שהם חלק מ"הפולק" הגרמני. היהודים שותפים לגרמנים – "אנו חלק מכם." יש כאן אף הבנה כי אם היהודים ידברו אל הגרמנים, הם יבינו, "זו מעידה חד פעמית." גרמניה מולדת ליבנו – כך הוא טוען. כמו כן הוא מדגיש: "הגרמנים

היהודים" – גרמנים לפני יהודים.

 

– האגודה המרכזית של אזרחים גרמניים בני דת משה -הירשברג

 

הירשברג טוען כי התגובות של היסטריה ופאניקה הן תגובות לא טובות. העברה למקום אחר? לא רלוונטי.

אוטונומיה ליהודים? בלתי אפשריים כי זה ינתק את היהודים. למעשה, אנו גם לא חלק מלאומיות חיצונית –

כלומר אנו היהודים חלק מגרמניה! הירשברג אומר כי צריך להגיע

 

– ברית חיילי החזית היהודיים – ד"ר פרויד

 

ללא גרמניה, אנו לא בני אדם. גרמניה היא זו שמגדירה אותנו. לא מהגרים ולא כלום – נאבקים כדי לשמר את

היהודים כחלק מהאומה הגרמנית.

– מפלגת העם היהודית – רוויזיוניסטים )הציונים( – קרסקי

יש בטקטס הזה ניבוי לחוקי נירנברג (1935) שבו הם מוצאים מאזרחות גרמניה. אנו צריכים לדאוג לחינוך ולבצע אבולוציה למחשבה שבכל זאת הם אולי לא גרמנים. חינוך זה דבר ארוך ואין דחיפות. יש צורך להסביר ליהודי

גרמניה כי מחשבתם, שהם חלק מגרמניה, קצת בעייתית. הציונים לא ממש ממהרים לדחוף את היהודים החוצה.

 

דבר אחד ברור, ובשל הוצאת הפקידות המקצועית אי אפשר שהיהדות הגרמנית תהיה מפולגת ולכן, כל הארגונים

התאגדו לארגון אחד שנקרא "הנציגות הארצית החדשה של היהודים בגרמניה:"

 

הנציגות הארצית החדשה של היהודים בגרמניה – הרב ליאו בק

 

האגודה הזו נוצרת בספטמבר ,1933 והיא מפרסמת לאחר היווצרותה גילוי דעת. מי שמרכיב את הנציגות הם

אנשים רבים כמו למשל, זיגפריד מוזס. יעקב הופמן, פרנץ מאייר, אוטו הירש )ציוני,( ליאופולד לנדברגר )ציוני,

משפטן, היה שייך ל"ברית חיילי החזית.(" יש למעשה שלושה נציגים מהציונות.

 

"הוטל עלינו לייצג את היהודים" – כלומר, בנסיבות הקשות אנו מייצגים את היהודים בלית ברירה. כי אלה ימים קשים. יש תחושה שאי אפשר לברוח מאחריות. יש רצון רב לאחדות. האחדות היהודית חשובה מאוד: "קיומנו

מותנה באחדותינו" כלומר, האחדות שלנו היא החשובה כרגע ובאמצעותה נעבור את המשבר הזה.

 

למעשה, העוצמה של הסולידריות הגרמנית הקהילתית מתבטאת פה.

 

מה עומד בראש סדרי העדיפיות? חינוך, טיפוח הנוער והכשרה מקצועית. יש למעשה אחדות וליכוד פנימי וכן חינוך

והכשרה )בשל הכרה בכך שהיהודים ייאלצו להגר בעתיד.( למעשה, יש כאן מעין בניית אוטונומיה פנים–יהודית.

 

בינואר 1934 מבקש ליאו בק לשלטונות הגרמנים בנוגע לשיתוף פעולה והידברות – אך לא מקבל תשובה.

 

לאיזה מלכודת נפלו יהודי גרמניה?

 

נפלו למלכודת של האמונה המוחלטת בחוק. הם צמחו במציאות שהחוק הוא מעל הכל, שגרמניה היא מדינת

חוק.האם האמינו בדעת קהל, הרכאה משפטית וכל זה במשטר –שעיוות את החוק והתנגד לליברליזם.

 

היהודים עדיין מאמינים שצריך לשמור על החוק.

 

לסיכום, התגובה הקריטית בתוך גרמניה בשנת ,1933 היא שאנו היהודים צריכים להלחם בבהלה, לחשוב בקור

רוח ולא מפנים את גבינו לגרמניה.

 

תעודה: התגובה לחוקי נירנברג )ספטמבר, (1935 של הנציגות הארצית של יהודי גרמניה

 

הטקסט יותר מפוקח ויובשני. הרבה יותר פרגמטי. הם רואים את חוקי נירנברג כדבר נסבל – נהפוכו, עכשיו אנו

יודעים את מעמדנו כיהודים.

 

בטקסט יש שני חידושים:

 

א. ישנה השלמה עם שלילת הזכויות הגרמניות. כאשר מקודם, בטקסטים הליברליים הקודמים לא דנו בזה.

ב. יש התכוננות להגירה.

ג.  עלייה דרמטית במקומה של ארץ ישראל. יהדות גרמניה מדברת על כמו "התנועה הציונית.

 

 

ההגירה הגדולה מגרמניה מתחילה בשנת 1936 כאשר בארץ ישראל יש פרעות ומצד שני, יש אולימפיאדה שזו

אשלייה שהכל טוב בגרמניה בנוגע ליהודים.

 

וועידת אוויאן

 

התקיימה בשנת ,1938 כאשר באותה עת יש הגירה כפויה של יהודים על ידי אייכמן. בוועידה זו יש דיון על בעיות

הפליטים אך לא דיון ספציפי לגבי היהודים.

 

עד שנת 1924 שערי ארה"ב פתוחים להגירה. ובשנה זו, ארה"ב סוגרת את שערייה.

 

ארצות הברית של אמריקה בשנות השלושים נתונה במשבר כלכלי חריף ביותר. למעשה, ארה"ב לא רצתה להכניס

הגירה בשל כמה דברים:

 

א. ישנה אבטלה קשה ולכן, היא לא רצתה להכניס פועלם נוספים שילחמו על מקומות עבודה

ב.  ארגוני הימין בארה"ב לא רוצים הגירה של זרים לאמריקה. בפרט: הם לא רוצים יהודים, סינים ויפנים.

ג.  רגשות אנטישמיים בקרב שכבות נרחבות של ארה"ב. מה גם הקהילה היהודית מאוד קטנה.

 

בספטמבר ,1933 פונה ממשלת הולנד לחבר הלאומים ולארה"ב ומבקשת להקים מוסד שיטפל בפליטים יהודים

שיוצאים מגרמניה – זה אומר שהגל הראשון של ההגירה מגיע להולנד.