כדאי לדעת

הפיתרון הסופי חלק ג'

בוועידת ואנזה לא הוחלט הפתרון הסופי. בתוך הוועידה גם יש תיאום של הדברים, כמו כן, יש אוריינטציה אירופאית בתוך הוועידה הזו. בועידה זו הוזכרה ההגירה

השואה

הרצח ההמוני מהצד הגרמני: דיווח הממונים על ביצוע המשימה בשפה בעלת טון משימתי טכני כאילו היהודים הם בכלל לא בני אדם, אלא כאל מזיקים שיש

ההחלטה על הפתרון הסופי – פרק ב'

בין פברואר למרץ '41 –נופלת ההחלטה על הפתרון הסופי   הימלר מקבל בשנת 1939 בחודש אוקטובר את קומיסר הלאום הגרמני, איתו הוא צריך לחזק את

ההחלטה על הפתרון הסופי

    אין את התעודה שבה היטלר נותן פקודה מפורשת להתחיל את "הפתרון הסופי-" השמדת יהודי אירופה הכבושה. העניין מתי בעצם נכנס לשיח הרצח המוחלט

מהלך מלחמת העולם השנייה – פרק ב'

תעודה: איגרת הבזק של היידריך. 21.9.39 אל ראשי האייזנצרופן של משטרת הביטחון   תעודה חשובות הן כמו: אייכמן והקמת הלשכה. הדיון בלשכה של גרינג– תכנית

מהלך מלחמת העולם השנייה

האנטישמיות הגזענית )ולא המודרנית( יש בה מושג מפתח – מלחמת הקיום. יש מלחמה בין היהדות לגרמניות )אריות.( כלומר יש כאן מאבק קיומי בין שני גזעים,

תגובת הממשל האמריקאי למתרחש בשואה

הממשל האמריקאי כמעט ולא זז מהתרת מכסות מגבילות למהגרים, זאת מכמה סיבות:   א. המשבר הכלכלי – איגודים מקצועיים שיצאו כנגד ההגירה. ב.  אנטישמיות. ג.

תגובת היהודים סביב יום החרם  

    "גבולות החרם"   הליברלים של יהודי גרמניה ומייצג את רוב יהודי גרמניה. אנו חלק אינטגרלי מהעם הגרמני ועקרון הגזע פוגע בנו ובגרמניה כולה.