קשיים פסיכולוגים אצל עובדים יכולים ליצור בעיות רבות לעסק, לדוגמא היעדרות, גידול בסיכויי לתאונות עבודה, ירידה בהספק הייצור ואובדן מקום העבודה. ישנם מספר גורמים מוכרים שידוע כי יוצרים מתח
פסיכולוגי במקום העבודה:
.1 קצב עבודה ועומס: דרישות הספק גבוה יכולות לאיים על הבריאות הנפשית בעיקר בקווי ייצור. .2 לו"ז עבודה: עבודה במשמרות במיוחד בלילה קשורה לסיכון גבוה למחלות פסיכופתולוגיות
.3 חוסר וודאות בנוגע למידת האחריות שלי במקום העבודה יוצרת גם היא מתח רב.
.4 ביטחון תעסוקתי: דאגות בקשר לעתיד העובד במקום העבודה, או יותר נכון הפחד של העובד לאבד
את מקום עבודתו, יכולה ליצור מתח רב.
.5 יחסים בין-אישיים: יחסים ירודים בין העובדים יכולים ליצור סיכון לבריאות נפשית. .6 משמעות בעבודה: מחקרים הראו שעבודות שדורשות מן העובד מעט מאוד יצירתיות וגיוון, תורמות
למצב בריאות נפשי ירוד.
מאמצים בינלאומיים למען בריאות הנפש
נוגעים בשני ארגונים מרכזיים: ארגון הבריאות העולמי, והארגון העולמי לבריאות הנפש.
The World Health Organization
הוקם לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה להילחם במחלות ויראליות. עם השנים פיתח מודעות לטיפול בפסיכופתולוגיות. תרומה משמעותית שלו היא הפיתוח של הICD – שמאפשר אבחון לכלל המחלות המוכרות
.)DSMוה זה(
The World Federation for Mental Health
הוקם ב1948 כקונגרס בינלאומי של חברות לא ממשלתיות שעוסקות בנושא בריאות הנפש. המטרה שלו
היא לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בין ממשלות וחברות לא ממשלתיות בנושאים השונים .
עד המאה ה,20- לא התייחסו כמעט למאפיינים פסיכופתולוגים ייחודיים אצל ילדים. רק בתחילת המאה ה- ,20 החלו להבין ולטפל בתבניות התנהגותיות חריגות אצל ילדים ומתבגרים. רק לאחרונה, הבינו שצריך לקחת בחשבון הפרעות ילדות, בהתחשב בתהליכים התפתחותיים. למרות ההתקדמות, ילדים רבים עם בעיות
נפשיות, אינם זוכים זוכים לסיוע.
נתונים כללים:
במחקר אחד נמצא כי 17 אחוז מהמתבגרים בארה"ב עונים על קריטריון אחד לפחות של אבחנת .DSM
במחקר אחר בדקו מלא ילדים בהרבה מדינות ומצאו שכיחות של 12.3 אחוז.
לרוב אי הסתגלות היא שכיחה יותר אצל בנים, אך למשל בעיות אכילה יש יותר אצל בנות. ההפרעות הנפוצות
ביותר הן חרדת נטישה ו.ADHD אינדיאנים, לדוגמא, נוטים ליותר בעיות נפשיות.
התנהגות לא מסתגלת בשלבי חיים שונים- תמונה קלינית משתנה
התמונה הקלינית של הפרעות ילדים, נוטה להיות שונה מתמונה קלינית של שלבים אחרים בחיים. למשל-
לאכול דברים לא אכילים זה נורמלי בגיל שנתיים ואבנורמלי בגיל .10 חלק מהתופעות הנפשיות בילדות, יכולות להיות קצרות טווח ופחות ספציפיות מאלו המופיעות בבגרות. למרות זאת, אשפוז בתקופת הילדות הוא מנבא די טוב למוות מוקדם ולא טבעי. גם סכנת ההתאבדות נמשכת לבגרות ויש לעקוב אחריה, שכן מחשבות על התאבדות די נפוצות אצל ילדים. מחקר הראה כי 18 אחוז מילדי כיתה ו' חשבו על להרוג את עצמם. מחקרים אחרים הראו שיעורי התאבדות אצל מתבגרים, כאשר לבנות שיעור גבוה מלבנים. המחקרים
מדברים על מערכת יחסים משפחתית בעייתית, כגורם מרכזי לנטייה התאבדותית. בריונות היא גורם נוסף.
פגיעות פסיכולוגית מיוחדת בקרב ילדים
ילדים צעירים פגיעים במיוחד לבעיות פסיכולוגיות. בהערכה של בעיה מנטלית אצל ילד או מתבגר, יש לקחת
בחשבון:
– אין להם תפישה עצמית מפותחת, מבחינת זהות, מורכבות וזיהוי כלים לפתרון בעיה.
– איומים מיידיים נתפשים באופן לא פרופורציונלי, ולכן הם נוטים למתח ולחץ בעקבותיהם. – תפישת העולם המוגבלת שלהם, עלולה להוביל אותם להסביר אירועים באופן לא ריאלי. הם לא מבינים את
המשמעות האמיתית של התאבדות או אלימות.
– ילדים יותר תלויים באחרים. למרות שלעתים זהו יתרון, כיוון שהמבוגרים מגוננים על הילד ונמצאים בסביבתו
כל הזמן, זה גם גורם לרגישות גבוהה לחוויות של דחייה, אכזבה וכד' (כישלון אם ההורים דוחים את הילד,
בגלל בעיות משלהם) .
– חוסר הנסיון והעצמאות של ילדים גורם להם להתעצבן יותר בקלות, אך גם להתגבר בקלות.
חלוקה של הפרעות ילדים ומתבגרים עד שנות ה,50- הספר שהגדיר בעיות נפשיות, לא כלל אבחונים ייחודיים בילדות. ב1952 ב1 DSM החלו
לכלול הפרעות ילדים: סכיזופרניית ילדים ו- childhood of reaction .adjustment ב,1968 ב2 ,DSM
קטגוריות נוספות הוכנסו. הבעיה היתה שהשתמשו באותה שיטת הבחנה/חלוקה שפותחה למבוגרים, למרות שחלק מההפרעות אצל ילדים, לא קיימות או נראות אחרת אצל מבוגרים. השיטה גם התעלמה מההשפעה הסביבתית המשמעותית על סימפטומים אצל ילדים (למשל שדחייה של הורים יכולה להחמיר את הסימפטומים.) בנוסף, הסימפטומים לא נבחנו בהקשר של השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד, בהתאם
לגילו. ב5 DSM יש מאמץ שהאבחנה תתאים לנסיון הקליני והמחקרי.
