כרונולוגיה ודיון היסטורי
בתולדות השואה יש ארבעה פרקים חשובים:
א. תולדות היהודים שנספו בשואה – שזה תולדותיהם של יהודי אירופה, זאת משום שהעם היהודי הוא עם אירופאי. האמת ההיסטורית היא שיהדות אירופה היא זו שנכחדה
בשואה.
ב. חורבן הדמוקרטיה הגרמנית – היטלר עלה לשלטון בינואר ?1933 זה כאילו נכון כי מה שחשוב לבדוק מה קרה עד אותה עלייה לשלטון. הנחת היסוד היא איך מדינה שמוקמת בצורה כ"כ טובה, מולידה למעשה את רפובליקת ויימאר שהיא דמוקרטית הופכת להיות
דיקטטורה נאצית. דמוקרטיה לא נופלת ביום אחד, היא מתכרסמת לאיטה. ג. 1945-1939 – שנות מלחמת העולם השנייה. איך הפתרון הסופי מתגבש? וכן מעניין אותנו
ההתמודדות והמרידה של היהודים. ד. היום שאחרי – היא עוסקת בהתמודדות של העם עם האסון שקרה, מה הקשר בין מדינת
ישראל לשואה )אין קשר.(
הנושא המרכזי יהיה בשנים של ,1939-1920 במסגרתו שלושה יסודות:
א. יסוד הקורבן – היהודים.
ב. יסוד המחולל – הגרמנים, משת"פים.
ג. העומדים מהצד.
בכל אחד מהנושאים נתקל בשלושת היסודות הללו.
ממדי השואה – נקודת המוצא, ערב מלחמת העולם השנייה היו כ17- מיליון יהודים.
א. אובדן ביולוגי של מיליון וחצי ילדים ולמעשה העם היהודי הוכה מכה שלא התאושש
ממנה עד היום. ב. היהודים הוכו גם תרבותית – ישנו חותם רב של היהודים על יהדות אירופה, אך התרבות
היהודית נמחקה ג. החורבן הגדול היה של יהודי פולין, 3 מיליון יהודים. על אדמת פולין שנותרו ממנה רבע
מיליון יהודים.
בשנים האחרונות "ההצלחה" של השואה בשיח הכללי הייתה כזאת שקמו עוררין לנוכחות של היהודים על מפת הקורבנות של המאה העשרים. אנו חייבים כחוקרים לעשות הבחנה בין סיפור
היהודים בשואה לבין המושג "רצח עם."
לא הגענו עדיין שיש הסבר למה שקרה בשואה, כאירוע חסר תקדים.
שלושה אנשים שכתבו על השואה
ש"י עגנון – כתב את הסיפור "עיר ומלואה" על עירו שלו, ביוטשאטש והסיפור נכתב לאחר שהוא
עולה לארץ לפני השואה והוא שומע כי עירו וכל משפחתו נרצחו בשואה.
יצחק קצנלסון- המשורר הגדול של העם היהודי, כתב שירה בשואה ועל השואה ומלבד זה, הוא
היה המורה הנערץ על החבורה שהובילה את גטו וורשה.
אבא קובנר – מי שהקים את מוזיאון יד מרדכי, בית התפוצות, איש השומר הצעיר. איש מאוד
נוכח בתרבות הישראלית והגיע מוילנה. ניצול שואה
כשאנו נקרא את הטקסטים אנו צריכים להבין: מה משותף להם, ומה השואה בשבילם.
תעודה: שי עגנון "עיר ומלואה"
שי עגנון מספר על עירו שנחרבה, אך בתיאורו הוא מדבר עליה כאילו היא עדיין עומדת. אין תיאור
של השואה הדבר המרכזי מבחינתו בשואה – זה החורבן הרוחני, אובדן החיים התוססים הללו. ולכן, הוא מרגיש כי יש צורך לספר ולשים מעין מצבה לטובת עירו. )עמ' 700 והלאה(
עגנון לא היה בשואה אך הוא רוצה לבנות את הגשר בין היהדות שנכחדה לבין היהדות שנבנית
מחדש.
תעודה: קצנלסון "על העם"
הוא כותב ממחנה ויטל, וורשה. באוגוסט .1943 )ו-'יא.('
השיר הוא שיר כבד וקשה מאוד. מבחינת קצלנסון, השואה היא החור השחור והריק המוחלט הטוטאליות של ההיעלמות של החיים השלמים, העם היהודי שנכחד. בכתיבתו, תחושתו היא
שאין יותר עם יהודי.
גם עגנון וגם קצנלסון שניהם כותבים על ההוויה היומיומית. אצל עגנון זה החייאה, אצל קצלנסון
זה על החיים שאחריי – בשניהם, נעדרים הגרמנים.
תעודה: אבא קובנר, "מבואות החשיכה, התרבות והזמן"
קובנר כותב כחמש עשרה שנה לאחר השואה והוא ניצול ומנציח. יש בכתיבתו המון "פאתוס." הדבר שמייחד את קובנר זה שהוא חותר לנקמה, והוא אף מקים את ארגון "הנוקמים." הוא חדור
נקמה.
קובנר כותב כי העם היהודי הוא עם רדוף נכון, אך השואה? זה משהו אחר, משהו גדול יותר וקיצוני שהעם היהודי לא ראה כמותו. זה לא היה עוד פוגרום. "לראשונה, הוסגר עם שלם להורג
על ידי צו ממשלה."
הוא כותב כי השואה היא אירוע חסר תקדים משום שהמימד הוא גלובלי וכל הרציחות עם האחרים היו מוגבלים טריטוריאלית. כל הרציחות ההמוניות האחרות מהשואה לא היו בעלי מימד גלובלי כי בשואה, כל מקום שהיה בו יהודי – מת ולמשל ברצח העם הארמני רק הארמנים
בסמוך לטורקיה נרצחו ולא כאלה שהיו נניח בארגנטינה.
קובנר מציג לנו שני יסודות גלובלים: א. הטריטוריאלי. ב. ההשתתפות הרחבה
המימד הגלובלי למעשה הופך את השואה לאירוע חסר תקדים. לכן, השואה לא דומה או שווה
לרציחות עם אחרות.
בשואה, נעדר היסוד הפרגמטי של הרצח – לא היה לנאצים מה להרוויח. בשאר רציחות העם
הייתה סיבה או מניע פרגמטי. השואה היא רצח שמקורה בהזיה אידיאולוגית. אי לכך נוסף יסוד:
היעדר יסוד פרגמטי לרצח.
לשואה עד עתה, יש 3 יסודות:
.1 רמת התכנון.
.2 מימד גלובלי – טריטוראלי ובעל השתתפות רחבה.
.3 היעדר היסוד הפרגמטי לרצח.
המכנה המשותף לשלושת הקטעים
אין בכלל מיסטיפיקציה, זה אירוע היסטורי שעשו אותו בני אדם, אין חיות אדם ואין "שטן
אייכמן."
אילו דברים נוספים מעידים על ייחודה של השואה?
כוונתם של הגרמנים הייתה למחוק עם שלם מעל פני האדמה. הטוטאליות של הרצח. ההקשר
הוא שיש מלחמת קיום בין הגרמנים לבין היהודים. לכן ישנו יסוד רביעי, שזו הטוטאליות.
כמו כן, יש יסוד חמישי לשואה שהוא ליצור "סדר עולם חדש" המבוסס כולו על "גזענות" .(Racism) מבחינת הגרמנים הנאצים? הדמוקרטיה, הקפיטלזים, הליברליזם משוייך ליהודים ולכן יש להשמידו. רצח היהודים בשואה היה בשל אידיאולוגיה כוללנית רצחנית שבראשית דרכה
הייתה צריכה להילחם כנגד מושגים שבלמו אותה כמו: מוסר יהודי ומוסר נוצרי וזכויות אדם,
אך אלה בסופו של דבר קרסו.
לסיכום, יש חמישה מאפיינים לשואה:
.1 רמת התכנון.
.2 מימד גלובלי – טריטוראלי ובעל השתתפות רחבה.
.3 היעדר היסוד הפרגמטי לרצח.
.4 טוטאליות.
.5 סדר עולם חדש – גזענות.
