חרדה מוסקת

 

 

´ ההנחה: מאחורי כל קומפולסיה יש אובססיה ´ חרדה מהאובססיה ß תחושת איום ß תגובת חירום מתונה ´ הקומפולסיה עוזרת לטווח קצר והתהליך משתמר

´  למעל 98% יש את שני הרכיבים!

´  אך יש אנשים שיש להם רק קומפולסיות!

´  החרדה תופיע רק לאחר שהקומפולסיה תופרע (דוגמא סכו"ם שמגעיל אותם)

´  הנחה תיאורטית על חרדה מאחורי הקלעים.

 

שכיחות ומהלך

´  בארה"ב שכיחות של 12 חודשים: 1.2%

´  שכיחות של כל החיים: 1.6%

´  במדינות אחרות שכיחות דומה או גבוהה יותר : ישראל: ,2.3% ניו-זילנד: ,3.9% דנמרק: 4.1%

´  הבדלי מין: בבגרות נשים )1.4:1( אך בילדות בנים

´  קשר משפחתי: תאומי MZ פי שתיים התאמה לעומת תאומי .DZ

´  קרובי משפחה עם סיכוי כפול להפרעת חרדה.

 

 

 

´  לרוב התחלה הדרגתית (אם כי לא תמיד)

´   גיל  ההתחלה בד"כ בגיל  ההתבגרות או בבגרות המוקדמת  (כשאומרים לאנשים שיש להם OCD

נזכרים בעוד מקרים. אבל לפעמים מתפתח בגלל טראומה או פגיעת ראש.)

 

´  בקרב ילדים הסובלים מOCD- גיל ההתחלה הממוצע הוא 10.2

 

OCD בילדים

 

´  העוצמה משתנה על-פי תקופות

´  תוכן הסימפטומים משתנה גם הוא

´  לעתים חולף עם ההתבגרות (ילדים לפעמים עובר ספונטנית. עניין של גיל. עניין של אישיות. יש

ילדים שהאישיות שלהם יותר נוקשה, רואים האם זה מעבר לתכונות אישיות שלו).

 

´  נראה כי קיימות שתי קבוצות: גיל התחלה 7 ( group onset )early וגיל התחלה 10 ( onset late

)group

 

´  התחלה מוקדמת נקשרה ליותר קו-מורבידיות נוירולוגית וקשר גנטי

 

OCD ודכאון

 

´ קומורבידיות רבה בין דיכאון לאובססיות ´ בכל עת, 6-35% מהסובלים מדיכאון ידווחו על אובססיות ´  33-66% מהסובלים מOCD- יחוו אפיזודת דיכאון בחייהם

´  שכיחות האובססיות בזמן אפיזודה היא משולשת!

 

(קומרבידיות משני הצדדים)

 

הקשר בין דיכאון לOCD-

 

ישנם כמה הסברים אפשריים לקורלציה:

 

´ OCD ß דיכאון (עקב פגיעה באיכות חיים) (הפרעת חרדה זה מדכא, אנשים יכולים לפתח דכאון.)

´   דיכאון ß OCD (חוסר אונים, חוסר משאבים פוגעים בתהליך הסינון) (כשאני בדכאון יש לי הרבה

פחות משאבים לעשות את העבודה הקשה שנדרשת ממני לשלוט באובססיות.)

 

´  בעיה בסרוטונין ß דיכאון וOCD- (חוסר ויסות בסרוטונין משפיע על שניהם. דיכאון מדברים על

פחות סרוטונין, ו OCDהרבה סרוטונין- יש בעיה של ויסות. )

 

גישות תיאורטיות לגבי OCD

 

´ גישה פסיכו-דינמית ´ גישה קוגניטיבית-התנהגותית ´ גישה נוירו-פסיכולוגית

´  דינמית, ביולוגית: מי יפתח ?OCD (דינמית, מה בחוויות הילדות ישפיע על הסיכוי לפתח ,OCD

וביולוגית מה במוח שלי יגרום לי לפתח).

 

´  CBT – פחות דגש על אטיולוגיה, יותר שימור ההפרעה (חשוב לטיפול)

´   לטיפול בסימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים מומלץ CBT או טיפול תרופתי. טיפול דינמי עלול

להזיק!

 

* הסתייגות: ייתכן כי יכול להועיל בהרבה מובנים, אבל לא להפחתת הסימפטומים האובססיביים עצמם

(הוא יכול להזיק, אבל זה לא אומר שאנשים עם OCD לא יכולים לעבור טיפול דינמי, פשוט לא ב OCD

ספציפי, אלא על תמות אחרות בחיים. כדי להוריד תסמינים ביעילות CBT הכי עוזר. )

 

התיאוריה הפסיכו-דינמית לגבי OCD

 

´  מתבססת בעיקר על פרויד.

´  האובססיה כמנגנון הגנה (התקה, היפוך תגובה)

´  תוקפנות כלפי דמויות משמעותיות. (אמביוולנציה שמסוכן להכיר בה) (בבסיס, יש לי פחד הרבה יתר

קופליקנטואלי ומפחיד, כמו אני רוצה שאבא שלי ימות, שהרבה פעמים הדחף הבסיסי הוא תוקפני, אני רוצה שזה יקרה. אבל זה כל כך מפחיד להרגיש דחף כלפי אבא אני עושה התקה ואני עוברת להרגיש את הדחף כלפי אובייקט לא מאיים. או היפוך תגובה, אני פוחדת שרצחתי אותו כבר. הדחפים

הם בדרך כלל אמביוולנטיים, גם אני רוצה שאבא ימות וגם אני פוחדת אז אני מרגישה אשמה).

 

´ Über-moral – מוסריות-יתר (לאנשים עם  OCDיש מוסריות יתר, סופר אגו נוקשה)

 

´ שילוב של תוקפנות, אהבה, ואשם (גם אם האובייקט הוחלף) (אני מרגישה כעס על אבא ורצון שהוא

ימות, גורם להתקה למחלה ואני פוחדת למות מהמחלה הזו).

 

´  בשנים האחרונות התיאוריה זכתה לתמיכה אמפירית מסוימת 2011( 2009, al., et )Moritz –

 

OCD מרגישים

תוקפנות, אחריות, ואשם במקביל. (תמיכה אמפירית מסוימת, רואים אנשים עם

עירוב רגשות)

 

 

´ האדם הסובל מOCD- מסתגר מהעולם (המסוכן)… (אתה עושה טקסים כדי לשלוט בו.)

´  קשר לטראומה בילדות 2008( al., et )Mathews

´  אך התיאוריות אינן מיתרגמות לטיפול יעיל

 

למה הטיפול יכול להחריף סימפטומים:

 

:)Laughlin, 1967( מקרה תיאור  ´

´ אישה בת ,32 אמא לשניים ´ אובססיות של פנטזיות רצחניות כלפי ילדיה ´ מתגברות אחרי ביקורים אצל אמה

´  ההסבר נעוץ בילדותה המוקדמת, ביחסים עם הוריה ואחיה הקטנים

´  פנטזיה רצחנית בילדות לוותה באשם וחרדה רבים, והדחקת התוקפנות

´ שיטת הטיפול: לזהות את ההסמלה על-פי תוכן האובססיה, להבין את הקונפליקט שעומד מאחוריה,

ואז כבר לא יהיה צורך בסימפטומים.

 

´ האמנם? האם כדאי להתייחס לתוכן האובססיה? האם כדאי לתת לה משמעות? (בתוך OCD הדבר  הכי טוב פחות טוב לעשות הוא לחפור בתסמינים. הרבה פעמים בטיפול דינמי קלאסי יש כניסה לתכנים שהיא מאוד מחזקת את האובססיה כי הם נורא עסוקים בהם. בטיפול הדינמי הגיעו להסבר

 

בטיפול טוב לא משנה תוכן

לדבר על האובססיה יכול לתת לה משמעות.

בילדות המוקדמות.

 

האובססיה אלא איך שאתה חושב על זה).