- הפרעת Kyofusho Taijin ביפן – דוגמא להשפעה תרבותית על הסימפטומים של .SAD
- חשש מלהביך את האחר או לפגוע בו (ע"י הסמקה, ריח רע, וכו.)'
- נראה כי מושפע ממאפייני התרבות היפנית. (הביטוי של חרדה חברתית השתנה מתרבות לתרבות. מה שבכל תרבות תופסים כמביך ומשפיל משתנה. ביפן הפרעה , איך חרדה חברתית נראית בתרבות
אחרת- חשש מלהביך את האחר. בתרבות היפנית יש הרבה צייתנות ותלות באימהות, כבוד למבוגר.)
"כאב" חברתי הוא באמת כואב!
- לבבות שבורים = עצמות שבורות:
ישנה חפיפה בין מערכת הכאב הקשורה להדרה חברתית לבין מערכת הכאב הפיזי ברמה העצבית
)Eisenberger, 2012(
- פרצטמול שיכך כאב חברתי! (איזנברגר נתנה לקבוצה של נחקרים פרצטמול, אקמול ולקבוצה
השנייה פלצבו. הראתה שפרצטמול הראה שיכוך חרדה חברתית.)
- 2010( al., et :)DeWall מילוי שאלון כל ערב למשך 3 שבועות: "היום נפגעתי מדברים שאמרו לי." קשר בין 2 הרגישויות, גם כששולטים בחרדה ונוירוטיות. (יש קשר בין הרגישות הפיזית לרגישות חברתית, גם כשולטים בתכונות נירוטיות, כששואלים אנשים שרגישים לסוג אחד של כאב גם יותר
רגישים לסוג השני. אם נותנים לאנשים לשחק במשחק חברתי ורואים כמה הם מרגישים דחויים,
ראו שככל שכאב להם חברתית כאב להם גם יותר פיזיולוגית. כאב שהולך ביחד.)
הפרעת דחק פוסט טראומטית- PTSD
- מאופיינת בפחד, בעבר נכללה כהפרעת חרדה.. .( ב DSM5 קיבלה קטגוריה נפרדת, לא כי הוא לא
הפרעת חרדה ,אלא כי מספיק גדולה ורחבה לקבל קטגוריה משל עצמה).
- אירוע מסוכן שאיים על החיים או השלמות הפיזית של האדם עצמו או אדם אהוב.
- הפרעה שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית: אין ספק כי לטראומה השלכות פסיכולוגיות נרחבות, אך להכרה בכך השלכות חברתיות נרחבות. (שנויה במחלוקת, כי ההחלטה לאיזו טראומה יש משמעויות
חברתיות נרחבות. כל החלטה על מה זה טראומה יש השפעה מאוד רחבה. ארגוני נשים, נגד מלחמה
ובעד מלחמה. לא אומר שהטראומה עצמה היא לא טראומה. ידוע שיש הרבה השפעות).
היסטוריית ההשפעה של לחץ טראומטי – היסטריה )Hysteria(
היסטריה:
Ø שיתוק שרירים / עיוורון
Ø אובדן תחושה
Ø התקפים פסאודו-אפילפטיים
Ø אמנזיה (שכחה)
שרקו )Charcot( – עד 1880 המשיג כי היסטריה נובעת מטראומה.
(אז דברו על כך כהפרעה נשית, תופעות גופניות, נובע ממקור נפשי. שיתוק של השרירים עד עיוורון. היום אנחנו יודעים שלאנשים עם פוסט טראומה יש תגובות עוררות מאוד פיזיות. יש חורים בזיכרון.. במהלך האירוע הטראומטי הזיכרון עובד שונה, הגוף מנתק את עצמו. הרבה פעמים אספקט אחד באירוע נכנס
לתודעה והופך להיות טריגר לטראנס אחר כך).
תפיסה זו המשיגה את החולים כסובלים ולא כמתחלים .)malingering( (האנשים לא מנסים להראות
את עצמם כאילו הם סובלים ולא מנסים לעשות בכוונה).
פרויד )Freud( וברויר ,)Breuer( ז'נה )Janet( – סביב 1890 הרחיבו תפיסה זו: תגובה רגשית בלתי- נסבלת לטראומה משנה את מצב התודעה ומביאה לסימפטומים היסטריים. (פרויד וברויר בווינה וז'נה
בצרפת. דיברו על ההיסטריה כתגובה.. נכנסים למצב תודעתי שונה והגוף מגיב את תסמינים היסטריים.)
הבדלים אינדיווידואליים בתגובה לטראומה
- ז'נה – היכולת להיכנס למצב דיסוציאטיבי / היפנוטי מעידה על סוגסטביליות והנה סמן לחולשה
פסיכולוגית.
"people of the clearest intellect, strongest
- ברויר ופרויד – היסטריה יכולה להתקיים בקרב:
.אחד לכל לקרות יכולה ההיסטריה( .will, greatest character, and highest critical power”
בסרט מדבר על המשבר, יודע שהיית אדם
לאנשים אינטליגנטים, עם כח רצון, חשיבה ביקורתית.
חזק ופתאום חוטף מכה ממש חזקה).
- דעות אלו נקשרות לדיון המתקיים גם היום – האם כולם פגיעים במידה שווה? האם כל אחד יפתח
PTSD תחת לחץ חריף?
