כולם לוקחים בחשבון את אוריינטצית הייצור כחשובה ביותר וכן שהשוק הבינ"ל איננו הראשון בעבור חברה,
אבל החלה פעולתה בבסיס אם כלשהו.
1979) 1966, (Vernon, the cycle life Product ורנון לוקח את תאורית מחזור חיי המוצר ובוחן היכן כדאי לייצר. תחילה על המוצר להתפתח בארה"ב )שם הידע, טכונולוגיה ויכולת ייצור,( בשלב הבא נתקדם לשווקי מערב אירופה המפותחת, שם נקים את המפעל ונקבל זמינות ליעד. כעת תהליכי היצור הופכים סטנדרטיים, קל לייצר ולכן מחפשים מקום בו זול יותר ליצר
כמו סין או תאילנד. בסיום ארה"ב המפתחת הופכת ייבואנית של מוצרים ממקומות כמו סין.
מפותחת-עוד מפותחת- מתפתחת- ייבוא למפותחת ניתן לומר שאבד הכלח על שיטה זו כיוון שהייצור כבר איננו המרכזי ביותר אלא משני וכן מעבר משוק מקומי
כבר איננו אקטואלי.
1977) Vahlne, & Johnson 1975; Wiedreshein, & (Johnson internationalizatio Incremental המודל ההדרגתי- רלונטי בימינו למרות שהינו יחסית ישן. סוברים כי חברה יוצאת בצורה הדרגתית. תחילה אין כלל פעילות בינלאומית, בשלב השני "ייצוא לא סדיר-" מטה יושב במדינת האם וסוכנים נשלחים לארצות מסוימות גם אם לא באופן שיטתי. בשלב השלישי כבר הופכים ל "ייצוא סדיר," אנשי מכירות. בשלב הרביעי
מוקמת נציגות בחו"ל, היא עודנה בגישה שיווקית, לא ייצור ופיתוח אלא רק מעט אחזקת מלאי ומכירה
ופרסום של המוצרים. בשלב האחרון תקים החברה מפעל בשוק היעד.
שלוש אסטרטגיות לפעילות בין לאומית
גם לו חשיבות רבה למרות יושנו. מודל זה איננו תהליכי ולא נשען על שלבים קודמים. גם כאן קיימת הנחה
סמויה שפירמה תחילה פועלת בשוק מקומי ואז בוחרת טקטיקה מבין שלוש שאינן תלויות אחת בשניה.
–International מדינת האם הינה השוק החשוב ביותר, התרבות המנחה בעת קבלת החלטות. הידע
הנשאב ממדינה זו מנחה בכל הפעילות. דוגמאות כמו מקדונלדס או איקאה. נלקח מודל קיים מצליח ומועתק למדינות אחרות בלי אנטרפציה חדשה. האסטרטגיה של החברה היא לשמור על אותו קו שפעלו בו במדינת האם. החסרון המרכזי הוא חוסר התאמה לשוק החדש והיתרון המרכזי הוא שמירה על סטנדרט אחיד ורמה
גבוהה שמביאים ממדינת האם.
–Multinational כל שוק יעד עומד בפני עצמו, שונה זה מזה. ללקוחות צרכים שונים, דרכי השיווק שונות
ולכן כל פעילות בשוק מסוים דורשת התאמות ייחודיות. נסטלה היא דוגמא טובה לכך, רוב המותגים שלה כלל לא מופיעים בשמם במדינות השונות, אלא מקבל שם מותג מקומי, עם טעם מקומי, מענה על צרכים
מקומיים. החסרון הוא שההתאמות הללו פר-שוק עולות כסף רב. ניתן גם לסווג לקבוצות גודלות יותר כמו-
מערב אירופה, יפן, אפריקה וכו' )על פי מאפיינים דומים.( –Global לרוב זו הגישה הננקטת. אסטרטגיה זו נהנית משתי העולמות, היא מחפשת את הסגמנטים
הגלובליים ומשמרת את הדומה )אוהבי קפה, נשים בהריון- חוצה מדינות ולא מאפיין מדינה ספציפית.( בעבור אותם סגמנטים תצא בקמפיין שיווקי דומה כדי לחסוך בעלויות, ויחד עם זאת תעשה אדפטציה
במקומות הרלוונטיים תוך פתיחות לשינויים והתאמות. עניין נוסף הוא אי מחויבות למדינת האם או היעד אלא חיפוש חוצה גלובוס אחר המשאבים הטובים ביותר
בכל שלב. ניצול יתרונות גלובליים כמו העסקת עובדים סינים )זולים( בקפריסין )זול ליצר בה.(
בניגוד לקודמותיה שמסתכלות מנקודת מבט של מדינת האם או היעד, גישה זו מסתכלת משני הכיוונים.
דוגמא לאינטרנשיונל: סטארבקס- השוק האמריקאי מנחה את הפעילות של החברה .(vision) המבנה והמטה אמריקאים, שם מוכרעות החלטות .(structure) גם אישורים כמו הכנסת סוג כריך מסוים לסניף כלשהו יחייבו מעבר דרך ההנהלה הראשית &d) .(r גם המחקר והפיתוח )בדיקת טעמים, מחקרים ומעבדות מזון( נעשים בארה"ב resources) .)human מנהלים אמריקאים או באוריינצטיה אמריקאית. החלטות מתקבלות מלמעלה
למטה ואין תקשורת אופקית בין היחידות השונות communication) and .(operation ענייני כספים מארה"ב. ייצור באופן כללי מעדיפים לייצר בבסיס האם, כאן פחות רלונטי. אזרחות תאגידית חברתית- החברה תאמץ עקרון חברתי גולבלי ותיישם אותו בכל מקום )כמו איכות הסביבה.( מדידה של רווח והפסד- תחילה נבחן את המצב בשוק המקומי, חוסר הצלחה בשווקים האחרים פחות משמעותי. אם צריך לסגור סניפים יעדיפו לסגור
בחו"ל מאשר בשוק המקומי.
דוגמא למולטינשיונל: לכל מדינה חזון עצמאי, מבנה מקומי, הנהלה מקומית, אין העברה של עובדים/ מנהלים/ידע ממדינה למדינה כיוון שלא רלוונטי כאשר מדובר בשוק אחר, תרבות אחרת וכו.' כספים
מקומיים )רשום כחברה מקומית.( חשיבה על רווח והפסד תעשה פר-יחידה, לא מסבסדים יחידה אחת על
חשבון רעותה ללא קשר.
דוגמא לגלובל: חזון מותאם לכל יחידה או מקושר במאפינים דומים. מבנה מורכב יותר, מערכת מסועפת של קשרים- הנהלה ויחודת קצה וקשרים אופקיים ואנכיים. ייצור יעשה במקום היחסי הטוב יותר. הון אנושי יועבר בין מדינות שוב, על פי יתרון יחסי, כך גם נעשית למידה ויישום בין מדינות. פיתוח מוצר יעשה על
בסיס סגמנט אחיד שמשותף לשוק הגלובלי ולאו דווקא רלונטי לנהג במדינה ספציפית וזאת תוך אדפטציה
לשווקים השונים. כספים גם הם יבחרו על פי יתרון יחסי, היכן שההון זול, ניתנות השקעות בתנאים טובים.
רווח והפסד מחושב תוך הסתכלות על כלל הפעילות )יתכן שחברה ממדינה אחת תסייע כספית לאחרת.(
מיקרוסופט- מבחינת אזרחות תאגידית תומכים בקידום נשים וצעירים. מאידך לכל מדינה יש התאמות
משלה, במדינה אחת ישקיעו בסיוע מסוג כזה ובאחרת במסוג אחר.
