תגובת היהודים סביב יום החרם  

 

 

"גבולות החרם"

 

הליברלים של יהודי גרמניה ומייצג את רוב יהודי גרמניה. אנו חלק אינטגרלי מהעם הגרמני ועקרון הגזע פוגע בנו ובגרמניה כולה. זה נכתב בכאב עמוק אך הם עדיין חושבים שאם מביעים את נאמנותו לגרמניה יכול להיות עוד

בסיס להסכמה – זו למעשה הטרגדיה.

 

בנוסף, הם גם עדיין חושבים שאין סיבה לעזוב את גרמניה.

 

29.3.16 – 14 שיעור

 

המשך נתונים על היהודים: כבר בשנת 1928 היו 10 נפטרים על כל 7 לידות. ההערכה היא כ60,000- יהודים היו

מובטלים בשנת .1932 בשנת 1933 יש גם פיטורים מהמנגנון הממשלתי ולמעשה, יש כאן מגמה של הידרדרות.

 

 

 

1925

ל.1,1600- כמו כן, בשנת

מספר הנרשמים היהודיים ללימודי רפואה ומשפטים בפרוסיה, ירד מ2,220-

 

התאבדו 120 יהודים בברלין. 14%) מכלל ההתאבדויות.( שיעור היהודים הגרמנים המתאבדים גבוה מאוד מאשר

בשאר מזרח אירופה: זאת בשל אובדן סטטוס כלכלי- חברתי שהשפיע מאוד )אף יותר מגילויי אנטישמיות.(

 

יהודי המזרח – יהודים מהגרים מהמזרח שנשארו בגרמניה. וקבוצה נוספת שהגיעו מפולין, עצרו בגרמניה, ורצו

להמשיך לארה"ב אך זו סגרה את שעריה. )זו הקבוצה של גירוש בונשין.(

 

גילאים: 33% מהם בגילאים .33 55% גילאים: .20-50 "יהודי המזרח" יותר מבוגרים מהיהודים במערב. בשנת

1933 מונים כ100,000- יהודים ואין להם אזרחות גרמנית.

 

ארגונים קהילתיים של היהודים ומוערבות יהודית בגרמניה בין שתי מלחמות העולם )עד שנת (1933

 

עד עלייתו של היטלר-ליהודים בגרמניה אין נוכחות פוליטית ואין גם מפלגה פוליטית, בין היתר בגלל שהם רואים את עצמם כאזרחים ולא כקבוצה נבדלת. הדיאלוג המרכזי בין השלטון ליהודים היה דרך ארגוני קהילות מקומיות

שדאגו ליהודים, עד עלייתו של היטלר לשלטון.

 

התנועה הציונית, ברית חיילי החזית )ארגון גרמני יהודי וחזק,( הזרמים הדתיים )אגודת ישראל( ואת חוגי

הליברלים והרפורמים וגם את ה.CV-

 

בין שתי מלחמות עולם היהודים והתרבות הגרמנית היו קשורים בקשר הדוק. ההשתלבות של היהודים היא גדולה,

לכן הניתוק של היהודים הוא דרמטי. כך למשל: בתיאטרון של רפובלי' וויימאר, בקולנוע הגרמני, בספרות,

בעיתונות 60%) מהעיתונאים בגרמניה,( נשיא האקדמיה למדעים היה יהודי.

 

לתוך כל זאת, נכנס החרם ,(1.4.1933) מהי אם כן התגובה היהודית לאירועי החרם:

 

א. תגובת ה- CV )האגודה היהודית המרכזית( בתוך תעודת "גבולות החרם" – הליברלים של יהודי גרמניה ומייצג את רוב יהודי גרמניה. אנו חלק אינטגרלי מהעם הגרמני ועקרון הגזע פוגע בנו ובגרמניה כולה. זה נכתב בכאב עמוק אך הם עדיין חושבים שאם מביעים את נאמנותו לגרמניה יכול להיות עוד בסיס

להסכמה – זו למעשה הטרגדיה. בנוסף, הם גם עדיין חושבים שאין סיבה לעזוב את גרמניה. ב. תעודה של רוברט ווטש – "שאו בגאון את הטלאי הצהוב" – נותן למעשה אנטיתזה להשפלה של "יום החרם." "היהודים יכולים לדבר בתור יהודים ולא כגרמנים." קיבלנו למעשה רמז לכך – שאנחנו נפרדים

מהחברה הגרמנית, זאת בניגוד למה שחשבו היהודים בגרמניה. הם ליברלים ווטש אומר שאנחנו בעולם חדש – ואין ליהודים יכולת להשתלב. אך אין הוא מציג צעדים מעשיים. יש פה שיח של כבוד עצמי, גאווה, יש כאן "מלחמה בייאוש" – אבל אין כאן שיח על עשייה. הוא ציוני

 

הליברלים והציונים חושבים למעשה אותו דבר – היהודים, אנחנו צריכים להיערך לעידן שאחרי האמניספציה )בעקבות יום החרם כמובן.( בעקבות יום החרם מגיע נציג של היישוב היהודי, חיים ארלוזורוב, שמנהל משא ומתן

עם הנאצים בשנת .1933 על בסיס כלכלי הוא חותם עם הגרמנים על הסכם העברה של יהודים.

 

המפלגות היהודיות הראשונות היו הפועל הצעיר ופועלי ציון )עלייה ראשונה ושנייה.( הם טענו דברים שונים

ונלחמו אחד בשני בין סוציאליזם לציונות. ברגע מסוים-מחנה הפועלים ליכד את השורות בשנת :1920

 

.1  איחוד פוליטי. .2 על בסיס כלכלי.

 

 

בכל הנוגע לגרמניה, לאחר יום החרם, אירגון הג'וינט מפעיל לחץ לאיחוד המפלגות היהודיות ,CV) מפלגה ציונית,

ברית היהודים הלוחמים וכו(…'

 

האגודה לעזרה ושיכון יהודים האיחוד הראשון הוא על בסיס כלכלי, בשנת .1933 האגודה הזו פעלה עד שנת .1939

בשנת 1933-1935 מקבלים 100,000 איש מיהודי גרמניה 5) אחוז מיהודי גרמניה( – כלומר זו הכנה להגירה. כמו כן,

יש כאן הכנה למקצוע אחר בנוסף והמקצוע שלך לא כביל יותר.

 

בשנת 1935 מקימה האגודה הזו 55 סניפים בכל רחבי גרמניה, וממנים דברים רבים.

 

התנועה הציונית – בכל רגע נתון המשרד הארצישראלי מוצף בבקשות להעלות ארצה )מינואר :('33יותר בקשות להגר מאשר מקומות להגר אליהם. יהודי גרמניה נשללה מהם הבסיס לקיומם בתוך הפולק הגרמני. התנועה

הציונית עמדה לקלוט לשירותיה כי היא זו שנתנה ליהודים הגדרה עצמית.

 

למעשה, התנועה הציונית ניצלה את מצוקת היהודים בכדי למשוך את היהודים אל ארץ ישראל. גם הציונים רצו שהיהודים ייצאו מגרמניה וגם הנאצים, כל זאת בנוסף להסכם ההעברה עם ארלוזורוב עם הנאצים ומשא מתן

נתנו תחושה כי פרובלמטית כלפי התנועה הזו )שיתפו פעולה עם הנאצים.(?!

 

הציונים ניסו לא להחריף, הדרך שלהם לנסות ולשכנע את יהודי גרמניה להצטרף לשורותיהם הייתה בעתות רגיעה. כלומר, התנועה הציונית לא ניגשה בתקופות קשות כמו מיד אחרי יום החרם אלא ניגשה דווקא בתקופות רגיעה.