שכיחות

 

 

שכיחות של 2.73% או ??18.7% מחקרים אפידמיולוגיים רחבי-היקף עם ממצאים שונים. טווח מאוד רחב.

כנראה עקב קריטריון הפגיעה בתפקוד- הגדרה כל כך סובייקטיבית שיש שוני במחקרים.

 

בDSM5- ה-שכיחות של שנה מוערכת ב7%- אך נמוכה יותר במקומות אחרים בעולם!

 

נתונים דמוגרפיים

.lifetime prevalence 12%-כ

 

גיל התחלה )onset( מוקדם, לרוב בגיל ההתבגרות, ואף לפני (קשה להצביע על נקודה מדויקת.) ( e.g.,

2000 al., et .)Furmark לפעמים קשה לשים לב לפני גיל ההתבגרות.

 

לפחות 15% סבלו מסימפטומים אלו "כל חייהם," כל החיים היו ככה.

 

בקרב סטודנטים 2,319( = )N נמצאה שכיחות של 11.6% שכיחות נקודתית 2012( al., et .)Baptista מחקר

בברזיל, ניסו להעריך את השכיחות של סטודנטים, מי שקיבל ציון גבוה בשאלון חרדה חברתית עשו לו ראיון. קשר לתפקוד אקדמי ירוד. קשר לתפקוד היה יותר גבוה בקרב נשים. (במחקרים אחרים מצאו גם בקרב

גברים.)

 

פחות מ1- מ100- היה מאובחן וקיבל טיפול,! יש תת אבחון.

 

קיים הבדל קטן בין המינים (נשים – ,)60% ובאופן ספציפי סיטואציות יותר שכיחות אצל נשים: לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים עליך, להיכנס לחדר שבו אחרים כבר

יושבים, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות ולהביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה.

 

אפקט ג'נדר הפוך לגבי השתנה בשירותים ציבוריים וכן החזרת מוצרים לחנות.

 

חרדה חברתית- קו מורבידיות

 

במהלך החיים:

 

• מעל 50% – הפרעת חרדה נוספת.

 

• כ50%- – דיכאון. מאוד מדכא להיות מבודד.

 

• כ33%- – שימוש מופרז באלכוהול (כדי להתמודד עם ה.)SAD- גם בגראס.

 

נתונים דמוגרפיים המשך:

 

הפרעה עיקשת: מתחיל בגיל צעיר ויחסית כרוני, רק 37% החלימו באופן ספונטני על-פני 12 שנים.

 

מצד שני, שכיחות יורדת עם הגיל: לעומת 7% ממוצע כללי, נמצא 2-5% בקרב מבוגרים יותר.. אם זה כרוני למה זה ירוד? אך ייתכן כי מעיד על הבדל של קוהורט ולא בהכרח החלמה. אבל יכול להיות שאנשים בגילאים

יותר מבוגרים נאלצים להתמודד עושה לעצמם חשיפה.

 

מודלים פסיכולוגיים לSAD

 

(לחרדה חברתית יש מרכיב של למידה. קרה לי משהו מביך לא נעים. קיבלתי מסר. המרכיב השני הוא

טמפרמנט, משהו מתחיל .למידה מתווכת על ידי אמונות קוגניטיביות).

 

:)Clark & Wells, 1995; Schlenker & Leary, 1982; Rapee & Heimberg, 1997( קוגניטיביים מודלים

רצון לעשות רושם חיובי + אמונה שאתה מסתכן:

 

.1   התנהגות לא קומפטנטית.

 

.2  השלכות הרות אסון להתנהגות.

 

+ אמונה שהאחר מתבסס על סטנדרטים מחמירים Heimberg) & )Rapee

 

(אנשים עם חרדה חברתית צריכים להרגיש שהם בסדר עם כולם. אמונה שאתה בתוך סיטואציה חברתית

אתה מסתכן. התנהגות לא קומפטנטית, תביך את עצמך. )

 

self-focused attention

 

• פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר.

 

• התנהגות מגושמת ß דחייה / אובדן סטטוס.
• ציפיות שליליות ßהתמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטיה שלילית.)

 

• ההתמקדות מגבירה חרדה (תמיד אפשר למצוא משהו.)!

 

• מסיח מאינטראקציה נורמטיבית ומאשש את הפחדים.

 

(בטיפול ההבנה שאם יחשבו עלי דברים רעים שום דבר לא יקרה, כנראה לא משנה מה אני אעשה בסוף מישהו יחשוב עלי דברים רעים. ההבנה הרגשית היא קשה. אנחנו משקעים המון זמן להראות השקעה בעיני אחרים. אנחנו אף פעם לא יכולים לצפות מה האחר יחשוב עלינו. אנשים עם חרדה חברתית פוחדים מכך

שיעשו רושם לא טוב על אחרים.  כשאני ער לכך יש לי הטיה שלילית למה שקורה. אני אהיה עסוקה בשני

האנשים שנרדמים מול כל הכיתה. ק את הדברים השלילים בסיטואציה. בגלל חרדה חברתית אתנהג פחות

טוב בסיטואציה. )

 

• החרדה נחווית כעדות לכך שההתנהגות היא אכן מביכה

 

• ההתמקדות בעצמי איננה מאפשרת להפנות קשב לתגובת האחר

 

• מערכת סגורה, ללא מידע חדש (אין אסוציאציות חדשות הכל מונע על ידי החרדה).