– חוסר הבנת הצרכים וההעדפות של הלקוחות הזרים – סטארבקס חברה מצליחה שכשלה
בישראל, זאת כיוון שחברה לדלק, לא התייחסה כלל למתחרים )סברה כי אם מצליחה בחו"ל בהיקף
כזה, ודאי תצליח באותה מתכונת בארץ והן משיקולים אסטרטגיים – לא מתאימה עצמה לארץ מסוימת, אלא קבועה בכל העולם.( כיוון שלא עשו מחקרי שוק וסקרי טעימה, לא יצאו עם קמפיין פרסומי, תרבות ה"טו-גו" לא היתה מפותחת דיה בארץ, עניין האוכל שנלווה לקפה מקובל בארץ וכן היו בטוחים כי הקפה
שלהם מאוד איכותי ואין טעם בשינוי- כשלו. מקדונלדס לעומתם, אמנם היו מאוד סטנדרטיים מבחינה גלובלית, אך השכילו להתאים עצמם לטעם
הישראלי.
– חוסר הבנת התרבות העסקית – ביפן מנהלים מו"מ בצורה שונה מהארץ, כרוך בטקסיות
מסוימת וזמן. בצרפת זקוקים להיכרות עם "האנשים הנכונים."
– עלות משמעותית-. העברת מפעל לדוגמא, כרוכה במימון נרחב.
– שגיאה בהערכת התקנות והחוקים הזרים – מחסומי סחר, מכסי מגן, תקנות )חוק החנויות
הגדולות ביפן-.( רגולציה יפנית הגבילה גודל פיזי של חנות ובכל הקשו על חברות אמריקאיות להכנס
לשוק המקומי.
– מחסור במנהלים עם ניסיון בינלאומי.
– בעיות של אי יציבות – כלכלית, פוליטית, ביטחונית – שע"ח, שוחד, יציבות המשטר, יכולת
תשלום מוגבלת של לקוחות.
למעשה, עבור חברה רב-לאומית גידול באי-הוודאות הוא טבעי משום שיש יותר סיכוי לשינויים – ריבית,
מיסים, אבטלה, שינויים בחוק ועוד.
– קונפליקטים רב-לאומיים – עובדים ממדינות שונות, עבודה עם ספקים ולקוחות ממדינות
שונות – קושי ליצור תרבות ארגונית אחידה, פגיעה באפקטיביות של פעילות החברה, בעיות בניהול.
– מורכבות סביבתית – יש צורך לאסוף מידע על יותר גורמים בסביבה העסקית, פעילות
בשיטות
שיווק שונות במדינות שונות, פעילות בסביבות רגולטוריות וכלכליות שונות, ועוד.
כיצד המדינה ומאפייניה עשויים להקל על חברה להשיג יתרון תחרותי בשוק הבינלאומי
The Competitive Advantage of Nations (Porter, 1990)
מאמר- 5 הפרמטרים של פורטר ליתרון תחרותי בינ"ל
– גורמי ייצור: יצוא מוצרים העושים שימוש בגורמי ייצור בהם יש למדינה יתרון יחסי: כוח עבודה, הון
אנושי מתוחכם, מינרלים שמצויים בה, נפט וכד.' בנוסף, על המדינה לפתח יתרונות אלה )לדוג' הון אנושי בארץ מהווה יתרון תחרותי עבורנו.( על המדינה תחילה לזהות יתרון זה ולאחר מכן לפתח
ולהשקיע בו.
– תנאי ביקוש: נקודת הסתכלות על שוק האם- השוק המקומי וממנו ללמוד על היכולת של הארגון
לפעול בשוק חיצוני. מקומי גבוה מגביר הבנת החברה לצרכי לקוחות, יכולתה להתאים עצמה לשוק, ומקצר מהירות תגובתה. בנוסף, לקוחות מקומיים מתוחכמים יותר יאפשרו לחברה להתמודד טוב יותר עם האתגרים הבינלאומיים. ככל שיהיה מאתגר יותר בשוק האם, כך יהיה מענין יותר עבור
החברה בשווקים בינ"ל.
– תעשיות משלימות ותומכות: אספקת חו"ג ומוצרים משלימים יאפשרו לחברה בקלות רבה יותר
להציע פתרונות מלאים ומהירים יותר. קרנות הון סיכון לדוג' הינה תעשיה תומכת להון האנושי המפותח בארץ. בנוסף, קיומם של ספקים לא אקסקלוסיביים )העובדים גם עם המתחרים( מגדיל את יכולת התחרות של החברה )מחייב גמישות וחדשנות.( ספקים שעובדים עם מתחרים ואינם אקסלוסיביים ליצרן מהווים דוקא יתרון עבורו כיוון שיש מאמץ, אתגר ועניין תחרותי ובכך תועלת
וחידושים )כך לא נכנסים לאינרציה בעייתית לאורך זמן.(
– מדיניות ממשלתית: פיתוח גורמי הייצור, סובסידיות/תמיכות ביצואנים, פיתוח שוק ההון, השקעה
בחינוך, חסמי כניסה לתחרות, חקיקה המשפיעה על סטנדרטים של איכות, רגולציה סביבתית, הגבלים עסקיים, מיסוי וכד.' מחקרים מראים כי כאשר היו תקנים חריפים וקפדניים, הדבר גרם
מקור
לאתגר עבור החברה וכך גם ליעילות. דווקא הרגולציה השפיעה לטובה. )רגולציה בארץ
השפיעה על התמקצעות והכנה טובה לארץ היעד(
אופי החברות, שיטות הניהול, והתחרות בשוק המקומי: לאופי התחרות בארץ המקור, לאופי שיטות הניהול, ולצורה שבה מקובל להקים ולנהל חברות )לדוגמא, הקשר בין תגמול ויעילות/ביצועים
עסקיים( יש השפעה רבה על היכולת להצליח בשווקים בינלאומיים.
–
The Global Competitiveness Index 2008–2009
ישנה חשיבות לבדיקת מעמד המדינה מבחינה תחרותית על אינדקס זה כיוון שנותן תמונה טובה למשקיעים,
לחברות בתוך הארץ ועוד. שלוש רמות בסיסיות בכדי לאפשר למדינה יתרון תחרותי עפ"י האינדקס של פורטר
– דרישות בסיסיות )תשתיות מינילמליות, השכלה, בריאות( – מקדמי יעילות )אפשרות לפתוח עסקים, לגייס כספים בצורה יעילה, אמצעים טכנולוגיים וכן גודל השוק( – חדשנות )תחכום ניהולי, מספר פטנטים או מהנדסים יחסית לאוכלוסיה(
ארה"ב נמצאת במקום הראשון מבחינה זו, ישראל נמצאת במקום ה 23 )מתוך .(130
יתכן כי למרות שמדינה נמצאת במקום גבוה ברשימה, לא תהיה מובילה בכל שלוש הרמות.
בחינת המיקום על האינקדס תצביע על אסטרטגיות אפשריות עבור המדינות. יתכן ויבחרו להשקיע דווקא
במקומות בהם טובים, יתכן כי יבחרו לשפר את הרמות הבסיסיות בהן הן חלשות. אירלנד הינה דוגמא טובה לחברה שפעלה וביצעה שינויים על מנת להגדיל את מיקומה מבחינת יתרון תחרותי בינ"ל. הם הורידו את מס החברות, התאמצו להביא חברות עולמיות גדולות באמצעות סובסדיות למשל. דבר
נוסף שמשך משקיעים מבחוץ הינו גידול חיובי של אוכלוסיה צעירה ומשכילה. וכן מיקום גאוגרפי טוב ויעיל.
