מתח והשפעותיו על בריאות פיזית ונפשית

 

 

מה זה מתח ( או לחץ?)

כשאנחנו חווים אירועים שמאתגרים את הbeing well המנטאלי או הפיזי, ואין לנו מספיק משאבים להתמודד

עם  אותם אתגרים, האפקט הפסיכולוגי נקרא "מתח."  גורמים  חיצוניים שיוצרים מתח יקראו ,"stressors"

האפקט שהם יוצרים ייקרא ,"stress" ולניסיונות להתמודד עם אותו מתח נקרא strategies" ."coping

כל מצב שבו נדרש שינוי או התאמה יכול להיחשב כפוטנציאלי לגרום מתח. מתח יכול להיות חיובי או שלילי,

ושניהם צורכים משאבים על מנת להתמודד איתם. לרוב מתי שלילי יכול לעשות יותר נזק.

מתח והDSM

מערכת היחסית בין מתח לפסיכופתולוגיה היא חזקה מאוד, במיוחד ב.PTSD גורמים  שיכולים להשפיע על פגיעותו של אדם למתח: חלק מהאנשים יותר פגיעים למתח מאחרים. ילדים

הם פגיעים במיוחד, בעיקר למצבים של מלחמה וטרור. ילדים עם הורים דיכאוניים גם יותר רגישים ליוצרי מתח. תכונות אופי מסוימות אובחנו ככאלה שיעזרו לאדם להתמודד עם מתח: אופטימיות, ערך עצמי, ותמיכה חברתית. ישנם ממצאים שההבדל ביכולת התמודדות עם מתח נעוץ בהבדלים גנטיים. אדם עם שני גנים )5HTTLPR( קצרים, יותר פגיע לפתח דיכאון מאירועים מלחיצים. מחקרים מראים שככל שאדם יחווה יותר אירועים מלחיצים, כך בכל אירוע עתידי ייווצר יותר מתח מקודם. המונח tolerance" "stress – היכולת של אדם לעבור אירועים מלחיצים מבלי להיפגע פיזית או נפשית. מחקרים נוספים הראו כי אירועים מלחיצים יכולים לשנות את הקוגניציה של האדם, ולגרום לאירועים רגילים להיראות יותר מלחיצים ממה שהם באמת

(זה למה אנשים עם דכאון חווים אירועים כיותר מלחיצים מאנשים בריאים.)

המאפיינים של גורמי הלחץ/מתח 🙂stressors( המאפיינים המרכזיים שמשפיעים על מידת החומרה של

אירוע הם -1 מידת החומרה של האירוע, -2 מידת הכרוניות שלו (משך הזמן,) -3 התזמון שלו, איפה פוגש

אותנו בחיים, -4 כמה קרוב האירוע לחיינו, -5האם האירוע צפוי,? -6 כמה ניתן לשלוט בו.

אירועים קרובים לחייו של אדם (גירושים, פיטורים) נוטים להיות יותר מלחיצים. ככל שהstressor ארוך יותר, כך הוא מייצר יותר לחץ. ללחץ יש אפקט של הערמות והיבנות אירוע על גבי אירוע. חוויה של מספר רב של

אירועים מלחיצים במקביל מעלה משמעותית את מידת הלחץ.

היכרות והכנה מראש עם המאורע יכולים להוריד את סף הלחץ. במחקר אחד, חולים שעברו ניתוח להחלפת עצם אגן replacement( )hip ראו סרט ערב קודם לניתוח. הסרט הראה להם בדיוק מה תהליך הניתוח ומה הולך לקרות להם. בהשוואה לחולים שלא ראו את הסרט לפני הניתוח, אלה שראו את הסרט היו יותר רגועים

לפני ואחרי הניתוח, ודרשו פחות משככי כאבים.

חוויה של משבר: לפעמים חווים משבר, שהוא פרק זמן של לחץ גבוה מאוד. משברים מתרחשים כאשר יוצרי

 

הם מלחיצים עד רמה כזו שמערכות ההתמודדות שלנו אינו יכולות לעמוד מולם. כאן טמון

)stressors( הלחץ

 

ההבדל בין לחץ רגיל למשבר: אירוע שיוצר משבר אינו מאפשר התמודדות של האדם ,)overwhelms( בעוד

עם לחץ רגיל אדם מסוגל להתמודד.

מדידה של לחץ לאורך החיים: שינויים בחיים כגון חתונה או קידום בעבודה יכולים ליצור לחץ. לחץ זה יכול

 

וגם LEDS

לגרום להפרעות, כמו הפרעה ביפולרית. ככל שהשינוי חיים מתרחשים מהר יותר, כך גדל הלחץ.

 

SRRS – שיטה למדידת רמת הלחץ. מאפשר לאבחן עד כמה אדם לחוץ, והאם הלחץ מידתי ביחס לאירוע

הספציפי.

חוסן נפשי :)resilience( חלק מהאנשים חווים אירועים מלחיצים ומליחים להתמודד איתם ללא השפעות

שליליות של לחץ. יכולת זו נקראת חוסן נפשי, והוא אינו נדיר. למה חלק מהאנשים יותר חסינים מאחרים? אין תשובה חד משמעית. גורמים שמשפרים יכולת חוסן הם: להיות זכר, להיות מבוגר יותר, להיות מלומד  יותר. עוזר גם להיות אדם חיובי. אנשים חיוביים מתמודדים טוב יותר עם משברים מאשר כאלה שעושים רומינציה. בנוסף, גם אנשים עם ביטחון עצמי גבוה ורואים עצמם באור חיובי יצליחו להתמודד היטב יותר עם

טראומה.

התגובה ללחץ:

 

חשוב להבין מה קורה לגוף אל מול אירוע מלחיץ. הגוף חווה עירור דרך שתי מערכות.

 

-SAM system adrenomedullay .sympathetic נועדה לגייס משאבים ולהתכונן

מערכת  ראשונה  ה

 

לflight or .fight היפותלמוס >- בלוטות האדרנל >- יצירת אדרנלין \ אפינפרין \ נוראדרנלין >- עלית קצב לב

וצריכת גלוקוז.

מערכת שניה – HPA – adrenal pituitary .hypothalamus בגדול, מערכת הורמונים היוצרת בסופו של דבר את הקורטיזול. הקורטיזול מכין את הגוף לברוח או להילחם, והוא מדכא את המערכת הבריאותית ( נותן עדיפות לבריחה על ריפוי רקמות .) אם הקורטיזול נשאר גבוה, יכול להזיק לתאי מוח ובכללי עושה לא טוב

לגוף.

נזק ביולוגי של הקורטיזול : נזק שנגרם מלחץ נקרא load .allostsic כאשר יש מידה גבוה ממנו, סיכוי גבוה

יותר לקבל מחלות. לאדם חולה שנמצא במתח יהיה יותר קשה להבריא מאדם חולה שלא במתח.

 

חקר האינטראקציה בין מערכת חיסונית לבין מערכת

– Psychoneuroimmunology

חיבור גוף-נפש:

 

העצבים. פעם חשבו שאין קשר בין שני המערכות, אך כיום חושבים אחרת. יותר ויותר ראיות מצביעות על

קשר בין המוח למערכת החיסון.