כיבוש אוסטריה במלחמת העולם השנייה

הכניסה לאוסטריה הייתה בלאגן גדול, ניצל זאת האס אס ומנהיגיו היידריך והימלר, תפסו את הדומיננטיות בעיר וינה הוא לוקח את הבכורה. לאס אס יש כבר חוות דעת שבו משורטטת דרכו היא רוצה את השליטה על הבעיה היהודית.  כמה ימים לאחר הפלישה מגיע אייכמן, אז, ראש המחלקה היהודית באס אס. מהרגע הראשון שבו

נכבשת אוסטריה אנו נכנסים לגישה המשטרתית ומתחילה המדיניות של טרור, השפלה, פעולות ראוותניות. ושם, באוסטריה מתחיל בפעם הראשונה גירוש, כל השנים הללו בין השנים 1938-1933 אין גירוש של יהודים. המילה גירוש מתחילה להפוך לאופרטיבית באוסטריה. הגירוש הראשון הוא להונגריה, לצ'כיה ואח"כ יש גם גירוש

ליוגוסלביה.

 

יש למעשה מעשים של טרור וגירוש ובתוך פרק זמן קצר, אייכמן מתחיל ליישם את אחת ההמלצות מינואר 1937

והוא מקים לשכה מרכזית של הגירה ליהודים.

 

לשים לב – העניין המהותי של הדוח מינואר :1937 "אנחנו 4 שנים בשלטון וכל מה שאנו עושים לא מצליח, הציבור לא משתגע על פעולות הטרור, מה צריך לעשות"? ואחת ההמלצות מדברת על רשות מרכזית. מגיעים לאוסטריה בשנת ,1938 יש את הבלאגן ובתוכו, האס אס מבין שזו שעת כושר ואייכמן גם מבין זאת. הטרור הוא

החרמת רכוש, מעשי השפלה, הטלת פחד, איסור בתי ספר.

 

תעודה : הלשכה היהודית אוגוסט .1938 קומיסר הרייך )תעודה חשובה/ הסטנוגרפית(

 

התעודה אומנם בירוקרטית אך היא מהווה נקודת מפנה. מדוע? באוסטריה חיים כ140,000- יהודים. התעודה מדברת נטו על היהודים, כלומר במסמך הזה לוקח האס אס אחריות בלעדית על הקהילה היהודית כולה. הקהילה מעוגנת בכפייה לאס אס והקהילה כפופה בעל כורחה למשרד זה. הדבר היחידי שמוצב בפני היהודים זה היציאה

מאוסטריה.

 

הגירת היהודים זה היעד המרכזי של הגרמנים, ועכשיו, הכתובת היחידה של היהודים לפנות אליה זה האס אס.

מבחינה היסטורית זה הוא שלב אחרון ומכריע בתהליך ההשתלטות של האס אס בפתרון הבעיה היהודית.

 

מחודש מרץ ,1938 עוזבים את אוסטריה 45,000 אלף יהודים. ביולי ,1938 אחרי תהליך לא קצר מארגן נשיא ארה"ב את וועידת אוויאן. מתכנסות כ25- מדינות ומנסים למצוא פתרון לבעיית הפליטים. בסופו של דבר יוצאים

116,000 יהודים.

 

בברלין מסתכלים ומבינים שלאס אס יש יכולות ביצוע מוכחות ושנית, הלשכה המרכזית להגירה יש לה הרבה

שכל.

 

בגרמניה היו 50,000 היו יהודים בעלי אזרחות פולנית, מרביתם הגרו לגרמניה לאחר מלה"ע הראשונה. הגרמנים משחקים עם עניין הדרכונים, הם תופסים יהודים בגרמניה ואומרים להם לנוס מגרמניה. כלומר מתחיל ציד שמאלץ את היהודים להגר מגרמניה. במרץ 1938 מודיעים הפולנים כי מי שלא חי בפולין בחמש השנים האחרונות הם שוללים את דרכונם. ואז מחליטים בגרמניה, שהם לא רוצים להישאר עם יהודים שאין להם אזרחות )הפולנים הרי שללו את דרכונם( באוקטובר 1938 18,000 יהודים בעלי דרכונים פולנים נלקחים אל הגבול של פולין על ידי

גרמניה והם נשארים על הגבול. אחרי משא ומתן פולין מוכנה לקחת אותם.

 

הסיפור הזה הוא בעיקר סיפור של משפחת גרינשפן. בן המשפחה, הרשל גרינשפן אשר מתנקש בחייו של המזכיר הראשון של השגרירות הגרמנית בפריז. למעשה, אפשר אף להגיד שליל הבדולח החל משם. עם זאת, "הכשרת הלבבות" עוד החלה לפני כן. היהודים הלכו לגירוש הזה, לגבול זבונשין )פולין-גרמניה.( העילה הזו של הרצח

 

משמשת לאירוע האלים הראשון כנגד יהודי גרמניה )ליל הבדולח( בלילה שבין ה,9-10.11 נרצחו 92 יהודים ונחרבו

בתי כנסת. למעשה, מבחינת היהודים, אחרי הלילה הזה, מבינים כי אין אופציה להמשך.

 

ב12.11 מכנס גרינג ישיבה על נושא היהודים. והוא גם זה שעומד בראש "תכנית הארבע שנתית" של גרמניה למלחמה. בוועידה הזו יש דיון ספציפית על היהודים, ז"א אם הוא, גרינג, אחראי על תכנית המלחמה אז היהודים הם חלק עיקרי בתוך המלחמה. כמו כן, הפיהרר מוזכר כמי שנותן הוראה אישית, כך נאמר על פי גרינג. מהי ההוראה? או ההחלטה העקרונית? "את הצעדים האנטי יהודיים צריך לרכז בגוף אחד" – כלומר האס אס. וגם

בגרמניה למעשה תקום לשכה מרכזית להגירה היהודים.

 

גרינג טוען בתעודה: "העם מגיע בטענות, ואנו צריכים לחוקק חוקים כנגד היהודים כדי להראות להם שאנחנו כן

עושים. עכשיו יתקבלו הכרעות."

 

דהיינו, אחת התוצאות בוועידה זו, אחרי ליל הבדולח, היא שיהיה קנס על היהודים שהקהילה היהודית למעשה

תממן את התיקונים בשל ליל הבדולח.

 

בסיעור המוחות הזה באמצעות הפרוטוקול בוועידה הזו ישנה החרפה, החרפה מאורגנת. עולה עניין הטלאי הצהוב,

עולה הביטוי של גטאות. עם זאת, הפרדיגמה של הגירת היהודים ממשיכה.

 

 

התעודה הזו שדנו בה היא תעודה מכריעה בתולדות הפתרון הסופי, שבה גרינג, אחראי על הכנת גרמניה לתכנית

ארבע השנים, מביא לנו לידע כי היטלר עשה החלטה והביע אותה. בה מתגלמת ההכרעה הברורה על המשך

המדיניות האנטי יהודית של השלטונות והיא אומרת בוודאות: .1 לרכז את עניין היהודים בגוף אחד .2 רוצים את

גרמניה נקייה מיהודים ולכן אנו נעשה את זה

 

בין 25,000 ל30,000- מושלכים יהודים רבים למחנה דכאו לאחר ליל הבדולח – והתנאי להוצאתם היא שהם יעזבו. הפרוטוקול יש להדגיש הוא פרוטוקול שמכנס אותו גרינג כמי שאחראי על תכנית ארבע השנים והיהודים הם אחד

מיעדי המלחמה, כלומר גירושם.