התפתחות בינלאומית- בתוך מדינה או על פני מדינות
השאלה השלישית שעל חברה לשאול עצמה היא כיצד לצמוח:
- מעט קווי מוצר – מעט מדינות
- מעט קווי מוצר – הרבה מדינות
- הרבה קווי מוצר – מעט מדינות
- הרבה קווי מוצר – הרבה מדינות
| מעט קווי מוצר | הרבה קווי מוצר | |
| מעט מדינות | 1 | 2 |
| הרבה מדינות | 3 | 4 |
חברות מתמחות לעומת חברות כלבו )אסם, פורקטור אנד גמבל( המתעסקות בקוים רבים ושונים.
בתחילה חברות יתחילו ב ,(1) בשלב הבא יעברו ל (2) או (3) ובשלב השלישי ל .(4) השיקולים בבחירה בין (2) ל :(3) הארגון צריך לבדוק במה מתמחה יותר, האם טוב ביצירת מוצר מסוים יצליח לעשות אותו גם במדינות אחרות ולכן כדאי לו להתרחב לעוד מדינות )מקדונלדס.( אם ההתמחות שלו היא דווקא יכולת ייצור או ייעוץ ללא קשר ישיר למוצר ספציפי )פרוקטור אנד גמבל( יהיה טוב יותר בפתיחת
קווי מוצר חדשים לעומת כניסה למדינות חדשות.
לסיכום – שלוש ההחלטות המרכזיות-אסטרטגיות ביותר של חברה בינלאומית נוגעות ב:
– בחירת האסטרטגיה הבינלאומית:
International‐Multinational‐Global
– בחירת שווקי היעד:
שימוש במנגנון "קירבה לארץ היעד" או מנגנון "עלות-תועלת"
– שאלת ההתפתחות הבינלאומית:
על פני מוצרים / מדינות
ניתוח הסביבה הכלכלית:
מה מעניין חברות רב-לאומיות בעיקר?
– מכסים, מיסים, מכסות יבוא, אזורי סחר חופשי. לדוגמא, מכסות יבוא המאפשרות לחברות
להכניס רק כמויות מסוימות ממוצריהן – תעשיית המתכת בארה"ב, אלכוהול ברוסיה.
– מגבלות לא מכסיות :(N.T.B) רגולציות, מבחני איכות, מגבלה על גודל החנות.
– מאפיינים מאקרו כלכליים: צמיחה, רמת אינפלציה, החוב החיצוני, חוזק המטבע המקומי, שע"ח ויציבותו, התלות בסקטור הממשלתי, איזה שווקים גלובליים עיקריים משפיעים על המדינה ועוד. נתונים על חופש כלכלי בקרב מדינות )עד כמה מדינה נותנת לחברות זרות להקים בה סניפים, יזמות, הגבלים ממשלתיים, דמוקרטיה ועוד. הונג קונג, סניגפור לדוג
בראש הטבלה שמעניקה חופש כלכלי. הפיליפינים, ניגריה ועוד מדורגות במקומות
האחרונים.(
אינדיקטורים למידת ההתפתחות כלכלית של מדינה
– תוצר לאומי גולמי לנפש .(GNP) שווי ערך הסחורות והשירותים של כל שיוצר ע"י חברות
לאומיות.
– תוצר מקומי גולמי לנפשׁ .(GDP) שווי ערך הסחורות והשירותים של כל שיוצר בתחומי
המדינה הגאוגרפיים.
– הכנסה לנפש. ככל שהכנסת התושבים גבוהה יכולים לצרוך יותר.
– כוח קנייה. טומן בחובו את חוזק המטבע המקומי.
מדד ה"ביג-מאק" מהווה דוגמא להבדלי שע"ח בין מדינות. בסיס אחיד להשוואה ובכל זאת בכל
מקום מחירו שונה כיוון ששותפים לייצורו גורמים רבים בחברה המקומית )פועל, ח"ג, חוות בשר ועוד.( מחיר הארוחה תעיד על רמת המחירים במדינה. מלמד אותנו על ערך המטבע המקומי מעבר
לנתוני השע"ח הרישמיים.
– איכות חיים. רווחה, אושר או שביעות רצון. קנדה, נורווגיה, ארה"ב- במקומות הראשונים.
מחקרים מראים קשר שלילי בין צפיה בטלויזה לבין איכות חיים.
– קיימת הבחנה בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות. כאשר במתפתחות הזדמנויות כלכליות
רבות לצמיחה. רוב המדינות הצפויות לצמוח במידה הניכרת ביותר נמצאות באפריקה. מדינות כמו
איסלנד והמדינות הבלטיות צפויות לצמיחה שלילית.
– קיימת הבחנה בין כלכלת קיום )מדינות נידחות באפריקה שכלכלתם מתרכזת בייבוא מוצרי יסוד,(
כלכלת יצוא חו"ג )מדינה הנשענת על ענף מרכזי אחד, קקאו בגאנה,(
כלכלה תעשייתית מתפתחת 10-20) אחוז מהפעילות תעשייתי ולא חקלאי לדוג,( אינדיקציה טובה
למקום שיהיה טוב לפעול בו- שירותי בנקאות, סלולר וכו.
וכלכלה תעשייתית + תעשיית שירותים )הרמה הגבוהה ביותר(
Outsourcing -ה סוגית
– רוב ה Outsourcing בעולם נמצא בהודו. בשל העדר מצע להתפתחות חלה הגירה של הון
אנושי איכותי מהמדינה. לאחר מכן חלה התפתחות טכנולוגית ועדיין במחירים זולים. כך
החלו לספק שירותים שונים )טכנאים, מתכנתים ועוד( למדינות אחרות.
– way Jet‐Blue the -.Homesourcing תגובת קונטרה לאאוטסורסינג. עיקרה עבודה מהבית.
מספר שעות מדי יום וגם מוזיל עלויות.
