הטיות קוגניטיביות

הטיות קוגניטיביות בSAD-

 

• נטייה לפרש מידע חברתי עמום באופן שלילי. דוגמא: אדם מחייך אליך.

 

אטיולוגיה

 

• ע"פ CBT חשש מאי-עמידה בסטנדרטים

 

• ע"פ כתיבה פסיכואנליטית: צורך מוגזם בהכרה. (לאנשים עם חרדה חברתית יש צורך מוגזם בהכרה, כל כך רוצה שיעריכו אותי שאני פוחד להיות בסיטואציות חברתיות שלא יכירו בי.. לא כל כך נכון אבל

עדיין יש פער בין הרצון להכרה לפחד להתאכזב. )

 

• כל סיטואציה נתפסת כבעלת משמעות רבה, הזדמנות "להוכיח" את הערך העצמי. (לכל סיטואציה

 

הערך העצמי מוטל.

אינטראקציה

יש  משמעות  ולכן  רמת  האכזבה  יכולה  להיות  גבוהה.  בכל

הסטנדרטים נהיים גבוהים.)

 

 

• גורמי סיכון מהילדות המוקדמת, כגון ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה

 

יציבה לא סביבה( .)Chartier et al., 2001(

מרובים בילדות,  וצורך  בחינוך  מיוחד  לפני  גיל  .9

שמעוררת פחד וחרדה).

 

SAD כהתנהגות נלמדת

 

 

• המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא את התפתחות ההפרעה.

 

• מודל התנהגותי מסביר ע"י למידה

 

3 סוגי למידה: )1( learning -Direct אם ילדים הציקו בילדות, לומד על בשרך שסיטואציות חברתיות

קשורות בדחייה.

 

learning Vicarious -(2) למידה עקיפה. למידה שבה אתה לומד שמשהו מסוכן דרך אדם אחר.

רואה אדם אחר שמציקים לו ויורדים עליו וכך מבין שסיטואציות חברתיות מסוכנות.

 

 

אמירות  שמלמדות   להיזהר

-Informational/instructional transmission (Rachman)

(3)

 

מאינטראקציה חברתית (מנגנון קוגניטיבי) דרך חינוך. דברים שאמרו לנו בבית. הרבה אנשים עם

חרדה חברתית, הרבה הורים אומרים לילדים שהם מביכים אותם. ילדים שקיבלו מסדר מההורים,

 

שצריך להיזהר מאינטראקציה, לשים לב איך אתה מציג את עצמך או עושה רושם גרוע. לומדים דרך

מישהו אחר איך לעשות דברים.

 

• מעל 50% מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה

 

• 92% מדווחים כי סבלו מהקנטה לעומת 35% בOCD-

 

• מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים

 

פחדים חברתיים – הקשר אבולוציוני

 

• היררכיות חברתיות, משותף עם פרימטים al.( et )Ohman

 

• מפגשים אגרסיביים לקביעת דומיננטיות, מביאים להתנהגות כנועה אצל הצד המובס. (אין תמיכה

אלא תחרות.

 

• הבעת פנים של כעס מאקטבת את האמיגדלה

 

• בSAD- איקטוב זה בתגובה לכעס אכן גדול יותר

 

SAD וביולוגיה / טמפרמנט

 

• תכונת האינהיביציה ההתנהגותית )BI( נקשרה לSAD-

 

• פעוטות שהיו גבוהים בBI- הם בעלי סיכוי גבוה יותר (למשל פי )3 לסבול מSAD- בילדות המאוחרת

/ גיל ההתבגרות

 

טיפול

 

• טיפולים מבוססי-חשיפה-  מתרגלים  את מה שמפחיד. היררכיה של מצבים מעוררי חרדה. הרבה

פעמים עושים טיפול קבוצתיים, כולם בני ברית, הם לא שיפוטיים.

 

• ביופידבק – להכיר את החרדה. מחברים אלקטרודות. אם יש רגיעה, פרח נפתח. ואם הוא נלחץ הוא נסגר. הגוף לומד להתנות את עצמו. הוא עוזר בחרדה כי לומדים להרגיע את הגוף. גוף רגוע לא יגיב בחרדה. בהקשר של חרדה חברתית חושפים את החרדה בפני המטפל. סוג של חשיפה. אפשר לדבר

על מה מעלה את החרדה.

 

• אימון בכישורים חברתיים- הקושי הבסיסי הוא החרדה. אבל בכל זאת ככל שמרגישים יותר בטחון

בסיטואציה חברתית יש סיכוי שהחרדה תרד. יכול לשפר את הביטחון העצמי ולהרגיע.

 

• טיפולים קוגניטיביים  (לאתגר מחשבות אוטומטיות)  "אם יראו שאני חש לא בנוח, יחשבו שאני טיפש" (לדבר על מה יקרה אם יחשבו שאני דבילי, שובר שוויון, אם מגיעים למצב שמבינים מה הולך

לקרות וההשלכות האמתיות זה עוזר. לבדוק סבירויות של מחשבות נכונות. מרגיש שאתה ממצמץ

המון, להסתכל על אנשים אחרים כמה הם ממצמצים. )

 

• פיתוח attention other-focused משימות לשים לב לאחר, לא מה הוא חושב עלי אלא לשים לב אליו. משימות שעוזרות לו להתמקד באחר במקום להקשיב לחרדה שלו מבפנים. המטלות יכולות

לעזור למטופל לשבור אמונות. למשל לספור כמה אנשים מסתכלים עלי ואז גם מפנים קשב החוצה

 

עיניים, פחות עסוק

להסתכל מה הצבע

וגם מגלה  שהרבה  פחות  אנשים  מסתכלים  עליך.  או

ברומינציה על עצמך.

 

• טיפול דינמי; נמצא כי אין הבדל ביעילות בין CBT לPDT- 2014( al., et :)Bögels

50 = N חולקו רנדומלית לקבוצת CBT וקבוצת PDT

בשתי הקבוצות, list waiting כקב' ביקורת.

כל הטיפולים מקס' 36 פגישות.

הבדל בממוצע (כ20- לעומת כ.)30-

שני הטיפולים נמצאו מאוד יעילים, ללא הבדל ביניהם.

ההישגים נשמרו גם לאחר שנה בשניהם.

 

 

כיצד אדם תופס

 

טיפול דינמי  מתמקד  באישיות  וכיצד  היא  באה  לידי  ביטוי  בסיטואציות  חברתיות;

אינטראקציות בינאישיות? כיצד הוא מגיב אליהן? איך זה נקשר לחינוך המוקדם?