כיבוש אוסטריה, הקמת הרשות המרכזית באוסטריה, אח"כ ליל הבדולח והוצאת היהודים מהכלכלה ועתה, אחרי הישיבה של גרינג ישנה: הקמת הרשות המרכזית של יהודים בגרמניה. ב24.1.1939- מוקמת הרשות המרכזית להגירה של היהודים בגרמניה עצמה. בינואר '39 היטלר עולה ומופיע בפרלמנט שמודיע כי הגזע היהודי גרם
למלחמה.
בתעודה יש כמה דברים חשובים:
.1 גרינג הורה על הקמת הרשות ויש לדווח אליו. הרשות נמסרה לביצוע לראש משטרת הבטחון. כלומר הרשות כפופה להימלר )לאס אס ולגסטאפו.( הכפיפות לגרינג יש בה ערך אידיאולוגי, אך הכפיפות
המעשית היא לאס אס ולהימלר.
באמצעות מדיניות ההגירה נוסח אייכמן שפגשנו אותה באוסטריה מצליח האס אס לקבל את השליטה על עניין
היהודים.
.2 כמו כן, זה המסמך הבוטה ביותר שמבטא את הרעיון שהיהודים הם חלק מיעדי המלחמה.
.3 בנוסף, יש להגר את היהודים בכל האמצעים
היהודים בגרמניה
ראשית, יש להבין כי היהודים מגיבים רק על דבר אחד: על מה שהם רואים ועל מה שהם מפרשים שהם רואים.
הם אינם יכולים להגיב על מה שאינם רואים.
סטראוטיפים שיוחסו אל יהודי גרמניה דרך ההיסטוריוגרפיה הציונית והישראלית:
– יהדות משכילה מאוד, מבוססת כלכלית.
– מאמינים בשלטון החוק ובמערכת המשפט.
– האמונה שלהם בגרמניה עיוורה את כושר שיפוטם לגבי מצבם ולכן חיו באשליה שהם מתבוללים. – היא הביטוי האולטימטיבי לכל מה שרע בהתבוללות. ")גרמנים בני דת משה("
– קודם זהות גרמנית ואחר כך יהודית.
נתונים על יהודי גרמניה )יוני :(1933
הגילאים: שכבת הגיל החשובה בכל חברה היא .45-17
מתחת לגיל :20 26% בשנת .1925 21% בשנת .1933 13% בשנת .1938 – שכבת הגיל קטנה.
מעל גיל :45 שכבה זו גדלה ומכפילה את עצמה תוך מספר שנים. בשנת 1941 מהווים 69.5% מהיהדות
אוכלוסיית גרמניה הולכת ומזדקנת:
.1 ירידה בריבוי הטבעי.
.2 הגירה של אנשים צעירים.
.3 תמותה
יהדות גרמניה שפוגשת את הפתרון הסופי היא יהדות זקנה
בשנת 1925 יש בגרמניה 565,000 יהודים שמהווים 0.9% מהאוכלוסייה.
ביוני 1933 יש בגרמניה 500,000 יהודים שמהווים 0.7% מהאוכלוסייה.
ביוני 1938 יש 300,000 יהודים שמהווים 0.5% מהאוכלוסייה.
באוקטובר 1941 יש 150,000 יהודים שמהווים 0.2% מהאוכלוסייה.
דהיינו, יש ירידה דרמטית של מספר היהודים בגרמניה והיא קטנה במהירות רבה ב15- שנה. רוב ההצטמצמות
באוכלוסייה הם משנת 1933 וזה קשור לעליית היטלר.
המקצועות:
בשני סקטורים היהודים נפקדים )לא קיימים;(
.1 התעשייה הכבדה.
.2 פועלים.
כמו כן, אין יהודים חקלאים בגרמניה שזה אלמנט מכריע בתעמולה הנאצית )מבחינת הנאצים "ליהודים אין קשר
לאדמה.("
רוב היהודים עסקו במלאכה זעירה )חייטים, תופרים וכו(..' אולם הכי הרבה עסקו במסחר ותחבורה: 61.3%
מאוכלוסיית היהודים. כלומר, זה אף מזין את הסטריאוטיפ היהודי שהוא סוחר גנב.
עם הקמת רפובליקת ויימאר ישנם יהודים בשירות הציבורי אולם בשנת 1933 הם מפוטרים 12.3%) מהיהודים.(
היכן הם חיים:
שליש מיהודי גרמניה חיים בברלין ויותר ממחצית חיים בערים הגדולות במדינה )ברלין, המבורג, פרנקפורט.( היא קהילה לא מפוזרת אשר בולטת. היהודים תופסים את המפעלים הגדולים, התרבות והעיתונות – זו הבולטות. אם
שליש מיהודי גרמניה חיו בברלין, זה אומר שיש הרבה עוצמה לארגונים הקהילתיים שיכולים לעזור אחד לשני.
עזרה הדדית בינם לבין עצמם 64) בתי אבות בברלין.(
היהודים גם רואים את עצמם כגרמנים לכל דבר: הם אזרחים עם זאת, כחלק מהקהילה היהודית הם מסייעים
אחד לשני – כלומר הקהילה הייתה חזקה ומרוכזת מאוד.
עליית היטלר מבחינת הקהילה היהודית היא הלם עצום. אחרי מספר שבועות ישנה התאוששות, הקהילה מתחילה לאסוף כוחות באמצעות אותם ארגונים קהילתיים שעזרו זה לזה. כמה ימים לפני החרם פונה קבוצה של יהודים אל הרמן גרינג ומבקשת לשוחח עמו )בזמנו, שר המסחר.( גרינג מזמן אותם ונוזף בהם: אתם על סף בגידה. החרם
היה כהלם משום שזה סימן אותם כקבוצה נפרדת וזו חתירה תחת הזהות הרגשית של היהודים משום שהם,
בעצמם ראו כגרמנים לכל דבר. ישנו זעזוע עמוק בקרב יהודי גרמניה
מה השאלות בנוגע לכך: א. האם יש סיכוי לחיות בגרמניה. ב. האם צריך להתנהל אחרת ג. האם גרמניה עדיין
מדינת חוק?
