שלבי הגזעות והתפתחות האנטישמיות

יש לנו שני שלבים של גזענות:

 

שלב א' – המושג עצמו, גזענות, יש אמירה אודות שונות מבלי שמתלווה אליה קונטציה שופטת

או איכותנית. אנתרופולוגיה פיזית )עוסקת בבירור מבנה הפיזי של גזעים שונים באנושי( אך בלי

מסקנות על שונות אופי וכו.'

 

בשלב זה יש שני מרכיבי דעת:

 

אנתרופולוגיה  והרומנטיקה – כל זה בהקשר של אביב העמים. האכזבה ממנו והסתמכות על

המדעים ושיטות בדיקה מבוססות ואפשר להתלות בתשובות שהן נותנות

 

השינוי מתרחש כאשר לתוך האנתרופולוגיה נכנסת הביולוגיה ההתפתחות הדרמטית ביותר היא תורתו של דרווין. דרווין כותב בצורה מסוימת וההשפעה שלו על המתרחש היא פשוט

משמעותית ביותר.

 

רקע על דרווין – עסק ברפואה ותיאולוגיה. הטקסט הבסיסי שלו מנוסח בצורה מדעית. התיאוריה

של דרווין שהיא ביולוגית גרידא יכולה לעבור לפרשנות של דרווניזים חברתי.

 

תעודה: "מוצא המינים/"דרווין

 

במסמך דרווין מתאר תהליך אבל הוא גם משתמש במונחים ערכיים ומוסריים ")גרועים"    ו"טובים.(" כאלה שלא מסתגלים לשינויי מזג אוויר, מבחינתו, חיסול הגרועים והסתגלות הטובים זה למעשה דבר טוב. האבולציה היא תהליך לקראת טוב יותר – האמירה ביולוגית אך

השימוש במושגים "טובים" ו"רעים" יוצר מצב שאפשר להמיר את זה לאספקטים נוספים.

 

הוא מדבר על האדם שהוא יכול ליצור תהליך אבולציוני, הוא יכול להשפיע על האבולציה עם כוח

הזרוע שלו.

 

על מה מהרהר דרווין?

 

.1 דרווין מהרהר על תיאוריית הבריאה החד פעמית של העולם, זה הרהור על אלוהים! אם אין אלוהים, כל המוסר שקשור באלוהות הזו – מפסיק להתקיים וגם כל מה שאנחנו רואים בשווין והאחידות של המין האנושי. כל התיאוריה הזו יוצרת טלטלה גדולה במאה

התשע עשרה.

.2 מלחמת קיום, מלחמת הברירה הטבעית – זו מלחמה שהקיום שלי תלוי בחיסול שלך. זה או אני או אתה, להיות או לחדול. בתהליך הברירה הטבעית – אחד היסודות המרכזיים

זו מלחמת הקיום. הבנת מצב, מהירות פעולה ונחרצות – שלושת אלה הם האלמנטים שיכולים להכריע את

המלחמה, אין למעשה מקום להיסוס.

 

המנצח הגדול כפי שמתואר אצל דרווין, הוא האדם, הוא הכי מפותח ולכן המשמעות של

האבולציה היא שגם בקרב בני האדם יש להתחיל לחפש את האדם הטוב ביותר והמשוכלל ביותר.

 

שלב ב' – חקר הלשונות והביולוגיה

 

חקר הלשונות נכנס במאה ה19 לשימוש ושם נכנס לשימוש גם המונח "ארי." יש למעשה גם משפחות של לשונות שדומות זו לזו – כמו השפות הלטיניות, השמיות. העמים שמדברים בשפות שדומות לשפות אריות מקורן במשפחות קרובות כך גם בשפות השמיות. הבלשן הידוע ביותר הוא

רנן.

 

• גזענות שלב ב' כוללת את "גזענות שלב א+'ביולוגיה+חקר הלשונות

 

אנטישמיות מודרנית

 

שנאת ישראל )הנצרות המוקדמת, פרעה וכו(' + גזענות שלב ב.' האנטשימיות המודרנית שונה

 

– בה, היהודים נחשבים למקור כל הבעיות, הם הרע

משנאת ישראל המסורתית

מאוד

 

האולטימטיבי, השטן בהתגלמותו –הרחקתו זה חלק מהקיום. באנטישמיות הזו העם היהודי

נחשב כמקור כל הבעיות והיא גם והרחקתו היא הפתרון )קשה לדבר עדיין על חיסול.(

 

שנאת ישראל מתייחסת לאספקט אחד שהוא דתי. האנטישמיות? היא חזות הכל.

 

המאה ה19- גולמת בתוכה את המהפכה התעשייתית ויש בה גם את מעמד הביניים שעובר עיור, התרוששות, חרדה לעתיד ועבודה ללא שעות, עבודת ילדים. הוא עובר תהליכים של ניכור

ודמוקרטיזציה.

 

כשכל  כך רע, כל הסטריאוטיפים צפים ועולים ונכנסים לתוך הקונטקסט של המהפכה התעשייתית. בדמוקרטיה, אתה פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר – האנטישמיות

 

כמו כן, במאה ה19- יש גם את איחוד גרמניה. ב1870- בהנהגתה של פרוסיה וביסמרק.

 

אנטישמים בולטים:

 

א. ברונו באוור

 

תלמידו של הגל, איש רב השפעה ממאוכזבי אביב העמים וכשלונם והוא כותב מסות שלמות.

הוא מדבר על מלחמה ואידאלים, מלחמה בתחום התרבותי )אימוץ תורת דרווין לתרבות.(

 

במלחמת קיום "באותה  שעה לא תהיה לנו מה לשאת ולתת עם היהודי" – לא יהיה להם

מקום איתנו, אין מה לשאת ולתת איתם.

 

זה שיח תרבותי שמדיר את היהודים מהתרבות

 

ב.  וילמהר

 

עיתונאי קיצוני, ממאוכזבי אביב העמים. יש לו שימוש במושגים של מלחמה ואין כאן

ביטויים דתיים. הוא כותב על מלחמה, עבדות.

 

*האנטישמיות המודרנית בעצם מהווה את הגשר שהוא גשר אידיאולוגי שעליו עוברים מעמדות

 

– השמרנים הם אותם אנטי ליברלים

הביניים למחנה השמרנים. כלומר, שמרנים התאחדו

שהתאכזבו מאביב העמים.

 

 

מעמדות הביניים חיו סביב יהודים, וישנו גשר שמורכב מאנטי-ליברליזם ואנטישמיות שמעבירים

את מעמד אל השמרנים )שהם כאמור, האנטי ליברלים.(

 

באיחוד גרמניה במאה התשע עשרה יש לו מספר שלבים:

 

 

נסיכיות ל120-

– חודר הרעיון הלאומי, גרמניה מצטמצמת מ400-

.1  מלחמות נפוליאון

 

ומתלבטת הנסיכות הפרוסית.

.2 קונגרס וינה – בו מקובע המבנה החדש של גרמניה. .3 האכזבה מאביב העמים – הכשלון הגדול של הרעיון הליברלי, הלאומיות מתחילה לתפוס

עדיפות על הרעיון הליברלי.

.4 המלחמה נגד צרפת – עליית הרייך השני. ועליית פרוסיה כמובילה של הרעיון הגרמני עם

השקפת עולמו של ביסמרק. "ניהול מדיניות בדם וברזל"

 

גרמניה היא מדינה צעירה שצריכה לעבוד הרבה מאוד על הדבק המלכד של האנשים שנמצאים

בה. רעיונות אלה של באוור מוצאים את דרכם בגרמניה