פסיכולוגיה פיזיולוגית

 

גוף ונפש בנוירופסיכולוגיה:

 

מודעות והכרה יכולים להיות מנותקים מההתנהגות

Split brain חצוי מוח    ·

ניתוח שבוצע בעבר בחולי אפילפסיה על מנת למנוע מעבר של התקף אפילפטי (פעילות חשמלית מוגברת) להמיספרה הנגדית וכלל ניתוק של קורפוס קלוסום מה שהוביל לניתוק הקשר בין ההמיספרות ולכך שהן יפעלו

באופן עצמאי ונפרד.

 

בחוש הריח אין הצלבה של מידע – המידע שמגיע לכל נחיר עובר לאותו צד של המוחץ. בושם בניחוח ורד מוצד לנחיר שמאל (נחיר ימין סתום) ← ריח בנחיר שמאל יעבור לצד שמאל של המוח אשר אחראי על השליטה על השפה. צעד זה מאפשר לנבדק לשלוף מילים שמאחוסנות במוח ולדווח שהריח ניחוח

של ורד.

בושם בניחוח ורד מוצג לנחיר ימין (נחיר שמאל סתום) ← ריח בנחיר ימין יעבור לצד ימין של המוח אשר

אחראי על השליטה ביד שמאל. תפקוד השפה מינימלי והנבדק לא יכול לומר את המילה של מה שהוא מריח, אך מסוגל לזהות את הריח ולבחור עם יד שמאל שנשלטת על ידי ההמיספרה הימנית על וורד מתוך עצמים

שונים.

 

 Unilateral neglect צד הזנחת                        ·

אנשים שיש להם נזק בצד הימני של המוח מה שגורם לראייה תקינה אך מתעלמים מצד שמאל – ישנו נתק בין

קלט חושי ותגובה. (המידע שנקלט על ידי כל המיספרה במערכת הראייה נקלט מהצד הנגדי של המרחב.)

התעלמות מצד שמאל במרחב – אדם אשר יתבקש להעתיק ציור שניתן לו יצייר רק את צד ימין של הציור. התעלמות מצד שמאל של עצמים – אדם אשר יתבקש להעתיק ציור שניתן לו יצייר רק את צד ימין של כל אחד

מהאובייקטים בציור.

עדות להתעלמות מצד שמאל גם בשימוש בדימיון – תיאר למטופלים את איזור הפיאצה במילאנו באיטליה. ראשית, ביקש מהם לדמיין שהם נמצאים עם הגב לכנסיה ואתם מסתכלים על הכיכר וביקש לתאר מה הם רואים. כאשר המטופלים תיארו את הסביבה (מה שהם רואים בדמיון,) מרבית האובייקטים שתיארו היו בצד ימין שלהם. לאחר מכן, ביקש מהם לדמיין את הסביבה כאשר הם נמצאים עם הפנים לכנסייה, גם כאן הם תיארו את צידי הדרך שנמצאים בצד ימין בלבד. בכל פעם הם התבקשו לתאר מנקודת מבט אחרת – כל פעם

התייחסו רק לצד ימין מה שגרם להם לתאר את כל המרחב, אך כל פעם צד ימין שלהם התחלף. עדות לעיבוד לא מודע של המידע המוזנח – אדם אשר הציגו לו 2 תמונות של בתים זהים אשר באחד מהם מצויירת שריפה בחלון השמאלי ציין כי הבתים זהים בעיניו, בשאלה השנייה באילו מהבתים יעדיף לגור האדם בחר לגור בבית ללא השריפה בצד שמאל. האדם לא ידע להסביר מילולית מדוע הן בחרו בבית למרות שהם

הבינו ברמה הרגשית שבאחד מהבתים קיימת סכנה.

 

תאים במערכת העצבים – מבנים ותפקוד

מבנה התא:

• גוף התא – מכיל גרעין ואת שאר המנגנונים האחראיים לחיי התא.
• ממברנה )membrane( – קרום התא. הקרום הינו תיחום (הגדרת גבולות התא) והגנה. יש מעבר של חומרים

מהנוזל שמקיף את התאים "(הנוזל החוץ תאי)" אל הציטופלזמה "(הנוזל התוך תאי.)" הקרום בנוי משכבה כפולה של מולקולות שומן עם "זנב" שפונה פנימה (פוספוליפידים) אשר תפקידו להגן על התא ולא לאפשר לכל מולקולות לעבור באופן חופשי – רק חומרים שמסיסים בשומן יכולים לעבור. חומרים אחרים

שאינם מסיסים בשומן זקוקים למולקולה מסויימת (נשא) שתאפשר את המעבר.

משאבה )pump( – סוג של נשא אשר קולטת אליה את המולקולות שזקוקות למעבר. התהליך דורש אנרגיה.

(לדוגמה: משאבת נתרן-אשלגן  pump potassium Sodium אשר מעביר נתרן אל הנוזל החוץ תאי ומעביר

אשלגן אל הנוזל התוך תאי – ציטופלזמה.)

←מולקולות קטנות מאוד לפעמים יכולות לעבור באופן פסיבי. קולטן )receptor( – חלבון (נשא) הנמצא בקרום שקולט את החומר הכימי שמופרש מהתא הפרה-סינפטי

(נוירוטרנסמיטר) וגורם לשינוי בתכונות החשמליות של התא (מאפשר את העברת המידע.)

 

• ציטופלזמה )cytoplasm( – (הנוזל התוך תאי) נוזל צמיגי הממלא את התא. מהווה את התווך בו מתרחשים כל

תהליכי החיים של התא. בתוך הציטופלזמה נמצאים אברונים )organelles( ושלד )cytoskeleton( שנותן לתא את

צורתו.

 

• גרעין )nucleus( – מבנה באזור המרכזי של התא, מוקף בממברנה פנימית. החומר בגרעין )DNA( מאפשר לנו לקודד

בניית חלבונים.

בתוכו: כרומוזומים – הנושאים את המידע התורשתי, מורכבים מגדילים ארוכים של DNA אשר מהווה את הצופן

שעל פיו מייצרים חלבונים. (חלבונים רלוונטיים לפעילות מערכת העצבים – אנזים, קולטן, משאבה, נשא.)

גרעינון – מייצר ריבוזומים (ריבוזום – עובר לציטופלזמה ו"מתרגם" mRNA לבניית חלבון.)

 

חלבון )protein( – מולקולה המורכבת משרשרת של חומצות אמינו acids( .)Amino שרשרת "קצרה" יחסית (פחות

מ)100 של חומצות אמינו מכונה פפטיד .)peptide( *ניתן לאמר שכל חלבון מורכב מפפטידים.

ישנם נוירוטרנסמיטורים (חומרים מעבירים) שהם גם פפטידים.

אנזים -)enzyme( מולקולה המזרזת ריאקציות כימיות (מפרק/מרכיב מולקולות) מבלי להשתתף בתוצר הסופי

שנבנה/מתפרק. (לדוגמה: אנזים X הופך את A+B למולקולת AB לעומת אנזים Y אשר מפרק את מולקולת AB ל.A+B

הריכוז היחסי של האינזימים )x,y( הוא שיקבע איזה הרכב ישלוט.)