התנהגות צרכנים -דיווח על התנהגותם של אחרים

תיאוריות אישיות: דיווח על התנהגותם של אחרים תיאוריות סובייקטיביות משחקות תפקיד גדול אפילו יותר בתהליך הסקת המסקנות כאשר המשיבים מתבקשים לדווח על התנהגותם של אחרים, במקרה כזה הם סןמכים על התיאוריות

הכלליות של "איזה סוג בן-אדם" האחר הוא. מחפשים דיווחים לגבי התנהגותם של אחרים, המכונים דיווחי-פרוקסי )מיופה-כוח( (proxy-reports) כאשר אדם היעד לא זמין לראיון או כי החוקר רוצה לוודא את דיווחי המשיב כנגד התפיסות של מישהו אחר המוכר לו, בדרך-כלל בן בית אחר. חוקרים מניחים לפעמים שדיווחי-הפרוקסי הללו יותר מדויקים מדיווחים-עצמיים. עם

 

Moore, 1988;

זאת, מחקרים ניסויים מבוקרים מפסקים תמכה מועטה למסקנה זו )לדיון, ראה

 

הבעיות הקשורות לדיווחים-עצמיים בראייה לאחור

במקום,

.(Schwarz & Wellens,1997

 

מצטרפות יחד כאשר מבקשים מן המשיבים לדווח על התנהגותם של אחרים. במקרים רבים, המשיבים יכולים להיות לא מודעים לחלוטין להתנהגותם של אחרים. יתר על כן, התנהגויותיהם

של אחרים מיוצגות בזיכרון בצורה פחות טובה עוד יותר, אלא אם כן הן היו קיצוניות ובלתי-

נשכחות. באופן אמפירי, מחקרים המתבססים על אסיפה של דיווחים עציים ודיווחי פרוקסי משני אנשים החיים באותו בית, הגיעו לרמות בינוניות של הסכמה בין שני סוגי הדיווחים לגבי התנהגויות

 

Mingay, Shevell, Bradburn, & Ramirez, 1994; Skowronski, Betz,

יומיומיות )למשל,

 

באופן בלתי מפתיע,

.(Thompson, Walker, & Shannon, 1994; Sudmanet al., 1994

 

ההתאמה בין דיווחים עצמיים לבין דיווחי פרוקסי הוא הגבוה ביותר עבור התנהגויות שבהן שני בני הבית משתתפים. משתתפי-הפרוקסי יכולים להסתמך על הזיכרונות של ההתנהגויות עצמיות כדי להגיע לדיווח לגבי התנהגותו של האחר. במקרים אלו, המתאם בין  משיבים עצמיים לבין

משיבי הפרוקסי יכול להגיע ל- .r=0.8 המתאם הוא הנמוך ביותר עברו התנהגויות שאנשים ביצעו

 

.(0.4

מעט מעל

rs עם)

בהיעדר משיב-הפרוקסי ושלא היה סביר כי ידונו בו עם הפרוקסי

 

התנהגויות שאנשים ביצעו ללא הפרוקסי, אבל היה סיכוי גבוה כי ידונו בו עם הפרוקסי, נופלות

בין שני הערכים הקיצוניים הקודמים )עם rs סביב .(0.6 אף על פי שמתאם זה נראה די מנחם, חשוב להבין כי ההתאמה בין דיווחים עצמיים לדיווחי פרוקסי יכולים לשקף תלות באסטרטגיות הערכה דומות, מאשר היזכרות מדויקת. שימו לב, כי דיווחים עצמיים הם דיווחים של שחקן/ית לגבי התנהגותו בעוד שדיווחי הפרוקסי הם דיווחים של צופה לגבי התנהגותו של מישהו אחר

 

ניתן להביא מחקר בסיס על הבדלי שחקן-צופה בתפיסה

בהתאם לכך,

המוכר להם היטב.

 

החברתית 1971) Nisbett, & (Jones המשפיעים על המשימות הללו. מחקר ניסיוני בפסיכולוגיה- חברתית הראה )עבור סקירה ראו 1982 ,(Watson, כי הצופים צפויים להסתמך על מה שהם

יודעים לגבי  אופיו  או מזגו של השחקן  כדי להסביר או התנהגותו, מאשר השחקן עצמו.  לכן,

מיופי-הכוח מביאים את הדיווחים שלהם לרמה גבוהה יותר מהנחותיהם לגבי "איזה סוג בן-אדם הוא השחקן," נטייה אשר מתוגברת על-ידי המחסור בידע לגבי מצבים שבהם הם עצמם לא

השתתפו  בהתנהגות המסוימת.   בהתאמה להנחה זו, מספר ניסויים מעידים שדיווחי-פרוקסי

 

22

 

צפויים לנבוע ממידע לגבי אופי לעומת דיווחים-עצמיים, שצפויים להתבסס על מידע אפיזודי

1997) Wellens, & .(Schwarz הבדל  זה בין אסטרטגיות של דיווחים-עצמיים ודיווחי-פרוקסי הוא בעל השלכות חשובות מבחינה מתודולוגית. ראשית, בהתחשב בכך שמדווחי-פרוקסי מביאים את תשובותיהם מתוך מידע כלי לגבי השחקן ")איזה סוג בן-אדם הוא השחקן,("? הם עונים תשובות דומות  לשאלות

קשורות. כתוצאה, דיווחי-הפרוקסי הם בעלי מהימנות פנימית consistency) (internal גבוהה יותר בהשוואה לדיווחים עצמיים, לכאורה רומזים כי דיווחי-הפרוקסי הם אמינים יותר. עם

זאת, התאמה פנימית זו משקפת את אסטרטגיית הזקת המסקנות הנמצאת בבסיס התהליך. לכן,

לא צריך לקחת את העדות הזו כהוכחה לדיוק רב יותר. שנית, בהסתמך על "איזה סוג בן-אדם הוא השחקן," מדווחי-הפרוקסי ממעיטים בחשיבות של השתנות התנהגותו של השחקן במשך

 

דיווחי-פרוקסי ודיווחי-עצמיים של תדירות התנהגויות מראים התאמה

בהתאם לכך,

הזמן.

 

שעבורן יכול

עבור תקופות התייחסות קצרות וכאלה שהתרחשו לאחרונה,

(convergence)

 

השחקן להסתמך על מידע אפיזודי כדי לספק דיווח-עצמי. עם זאת, ככל שנגישותו של השחקן למידע אפיזודי קטן בגלל תקופות התייחסות ארוכות ורחוקות יותר, השחקן נאלץ להסתמך גם

על מידע לגבי אופי. כתוצאה מכך, ההתאמה בין דיווחי-עצמיים לדיווחי-פרוקסי עולה עבור

תקופות התייחסות ארוכות ורחוקות 1997) Wellens, & .(Schwarz שוב, עלייה זו משקפת רק

את התלות באותן אסטרטגיות הסקה, ולא צריכה להילקח כהוכחה לדיוק גבוה יותר. לסיכום, על-מנת להגיע לתשובה, מדווחי-הפרוקסי צפויים להסתמך על התיאוריות שלהם לגבי "איזה סוג של בן-אדם הוא השחקן." לכן, הם ממעיטים בחשיבות ההשתנות בהתנהגותו של

השחקן לאורך זמן ומצבים, ומביאים לדיווחים בעלי מהימנות פנימית גבוהה. למרבה הצער, מהימנות זו היא לא אינדיקציה של דיוק. לכן, דיווחי-פרוקסי נותנים לנו מידע לגבי ההתרשמות

של הפרוקסי מן השחקן, מאשר לגבי התנהגותו האמיתית של השחקן. בהתאם לכך, דיווחי-

עצמיים הם בבירור מועדפים יותר. היוצא-מן-הכלל מתוך הכללה זו,  הם התנהגויות רגישות

אשר השקן אינו צפוי לדווח עליהם מסיבות של ריצוי חברתי. במקרה כזה, ההתרשמות של משיב-הפרוקסי יכול להיות אינפורמטיבי יותר בהשוואה לתשובה הזהירה של השחקן, למרות

שעדיין יש להתחשב בה כהתרשמות אינפורמטיבית ולא דיווח עובדתי.