נמצאו מספר ממדים על בסיסם ניתן להשוות בין תרבויות של מדינות שונות וכך למיין מדינות שונות:
– אינדיבידואליזם – קולקטיביזם: הבחנה בין אני לאנחנו. אינדיבידואליזם- הנעה להצלחה
והגשמה עצמית, צורת ניהול פחות מתחשבת בסביבתה )ארה"ב.( לעומת קולקטיבזם בעל הסתכלות סוציאלסטית )סין.( קולקטיביזם- כאשר הקבוצה מצליחה, גם היחיד חש הישג, לא
כך בחברה אינדיבדואלית שיותר תחרותית.
– מרחק סמכות: עד כמה החברה בסביבה כמו גם הפירמה מקנה חשיבות להיררכיה. כאשר
מרחק הסמכות נמוך אין מעמדות קיצוניים והבדלים וכך גם בפירמות בהן מנהל מאופיין יותר
בהתייעצות ופחות במרחק פיקודי.
– הימנעות מאי וודאות: יש תרבויות בהן לא מעריכים את ה"לא נודע," מעדיפים לשמר את
הידוע והמוכר. במקומות אלו יעשו הרבה תחזיות ומחקרים לכל מצב בכדי לא להיות
מופתעים )גרמניה.( קיימות מדינות יותר דינמיות הפתוחות לשינויים ומקבלות אותם. במקומות אלו קצב אימוץ המוצרים גבוה יותר לכן במקומות כאלו קל יותר לבחון תגובה של
צרכן למוצר חדש )סקנדנביה.(
– גבריות – נשיות: אורינטציה ניהולית נשית יותר רכה, פחות אגרסיבית ויותר משתפת.
לעומת אורינטציה גברית הפוכה.
– אוריינטציה לטווח ארוך: תכנון וחשיבה לטווח ארוך )סין/יפן עסוקות בלהשיג יתרון תחרותי
בתקופה הרחוקה יותר לעומת ארה"ב שדורשת "כאן ועכשיו.("
ביקורת על הופשטייד: לפני שלושה עשורים ולכן יתכן כי לא רלוונטי יותר. הגדרה כוללנית וסטראוטיפית מדי. עובדי חברה אחת- IBM לא בהכרח מייצגים את כלל האוכלוסיה. כתגובה לכך
כתבו תאוריה חדשה העונה על בעיות אלו.
השוואות שונות וגרפים במצגת
- פילוח מדינות עפ"י רמת הררכיה מול אינדיבידואליזם. מסייע בגיבוש תכנית פעולה שיווקית
לגביהן.
- גבריות-נשיות מול יכולת להתמודד עם אי ודאות.
סיכום הדיון בסביבה הבינ"ל :(1) הבדלים בהתנהגות צרכנים בין מדינות שונות – קמעונאות
(Harrison‐Walker, 2002)
באינטרנט כדוגמא
קיימים הבדלים בין קונים באינטרנט במדינות שונות בהיבט של פרופיל חברתי-תרבותי, כלכלי,
פוליטי וכד.'
חסמים ל- e‐buying בין מדינות שונות:
– חסמים דמוגרפים/חברתיים-תרבותיים:
– שפה )צרכנים מעדיפים לרכוש מוצרים באתר בשפת האם(
– הרגל להרגיש את המוצר לפני הרכישה )צרכנים רוכשים בשוק(…
– חווית הקניה )השוק כמקום מפגש חברתי(…
– סוגיות של אבטחת מידע ופרטיות )אמון באתר המוכר(
– צורת התשלום )בפולין רק ל 54%- מהצרכנים יש חשבון בנק, בגרמניה רק 5% משתמשים
בכרטיס אשראי(…
– סמלים/צבעים )תפיסת הצבע הירוק המזוהה עם שדונים ויער בארה"ב ובאסיה(…
– חסמים כלכליים:
– שע"ח ושינויים בו )צרכנים מתקשים לחשב עלות רכישה(… – מכסים/מיסים ובירוקרטיית גופי המכס )ייקור הרכישה(…
– עלויות הובלה )ייקור הרכישה(…
– חסמים טכנולוגיים:
– חדירה של מחשבים 4%) מתושבי מקסיקו ו- 8% מתושבי פולין(…
– חדירה של תשתית תקשורת/תקשורת מהירה
– חסמים פוליטיים וחוקיים:
– הגבלות מדינה פוליטיות/אידיאולוגיות )סין(
– מגבלות רגולציה )מגבלת מחיר על ספרים בצרפת(…
סיכום הדיון בסביבה הבינ"ל :(2) הבדלים בהתנהגות צרכנים בין מדינות שונות – מתן תשרים
(Lynn, Zinkhan and Harris, 1993) כדוגמא (טיפים)
– קיימים הבדלים בין מדינות בהתייחסות למתן תשרים: ענפים בהם מקובל לתת תשר, גובה
התשר והצורה בה הוא נקבע, צורת תשלום התשר, וכד.'
– המחקר מנסה להבין באיזה מדינות יהיו התשרים נפוצים יותר )נמדד על פי מספר הענפים
בהם מקובל לתת תשר.( ההנחה היא שבמדינות בעלות אופי תרבותי שונה )על פי מימדי
התרבות של (Hofstede ייתכן גם שוני במידה בה נפוץ השימוש בתשרים.
תוצאות מרכזיות:
– במדינות גבוהות על מימד מרחק-סמכות יהיה השימוש בתשרים נפוץ יותר מאשר במדינות
נמוכות על מימד זה.
)שימור סטטוס של מעמד גבוה מול נמוך לו מעניקים טיפ כאקט המחזק את העליונות, היררכיה(
ישראל שיווניות- יש מעט סקטורים שנותנים בהם טיפים.
– במדינות עם אוריינטציה "גברית" יהיה השימוש בתשרים נפוץ יותר מאשר במדינות עם
אוריינטציה "נשית."
)שימור מערכת היחסים בפן הכלכלי, תחרות מי ישאיר תשר גבוה יותר(…
