אלטרנטיבה? כימותים עמומים Quantifiers) (Vague
בהתחשב בקשיים המעורבים בקבלת דיווחי תדירות כמותניים, יחד עפ תופעות לוואי בלתי-
מכוונות של סולמות תדירות מספריים, חוקרים עלולים להתפתות והקל על משימת המשיבים ע- ידי שימוש בכימותים עמומים, כמו למשל "לפעמים," "בתדירות גבוהה," וכו.' אם המשיבים לא יכולים לספק את הפרטים הדרושים בכל מקרה, אולי דיווחים כללים כאלה מספקים מסלול
אלטרנטיבי מעשי? למרבה הצער, אין זה כך )לסקירה נרחבת, ראה 1981 .(Pepper, כימותים עמומים לא משקפים את כל התדירות של ההתנהגות, אלא שהתדירות שלה יחסית לציפיות של
המשיב. לכן, אותה תשובה )למשל, "לפעמים(" מציינת תדירויות שונות בתחומי תוכן שונים
ועבור משיבים שונים. למשל, סבל מכאב ראש "בתדירות גבוהה" משקפת תדירויות אבסולוטיות
כך מערערת את ההשוואות בין
"בתדירות גבוהה,"
בהשוואה לסבל מהתקפי לב
גבוהות,
התנהגויות. באופן דומה, סבל מכאבי ראש "מדי פעם" מציינת תדירות גבוהה יותר למשיבים עם היסטוריה
רפואית של מיגרנה לבין אלו בלעדיה, וכך מערערת השוואות בין משיבים.
גורמים
(Moxey & Sanford, 1992; Pepper, 1981
)ראה
אי-בהירות זו ואחרות כמוה
למרות
אובייקטיביות,
לכימותים עמומים להיות בלתי מתאימות להערכה של תדירויות
הפופולריות הגבוהה של השימוש בהם. במקום זאת, כימותים עמומים מספקים הערכה עקיפה
אם המידע האחרון הוא בר-
של מערכת היחסים בין תדירות ההתנהגות וציפיות המשיבים.
העניין, ניתן להעריך אותו בצורות ישירות יותר.
הגנה כנגד הפתעות
ניתן להימנע בקלות מן ההשפעה הבלתי רצונית של סולמות תדירות על-ידי שימוש בפורמט שאלה פתוחה, כפי שנידון לעיל. מצד שני, הסתמכותם של המשיבים על תיאוריות סובייקטיביות מייצגת בעיה מורכבת יותר. מן הצד החיובי, כל הסקת מסקנות דורשת מעט "תיאוריה" יסודית
לגבי תחום התוכן, ועד הרמה שהתיאוריות של המשיבים הן נכונות באופן סביר, מסקנות מונעות- תיאוריה יכולות להיות הקרבה הגדולה ביותר שניתן להשיג. מן הצד השלילי, אין שום אחריות כי התיאוריות הסובייקטיביות של המשיבים יהיו בעלות קשר חזק למציאות ) Wilson, & Nisbett
1989 Ross, .(1977; הדבר החשוב ביותר בהקשר של מחקר הערכה: עצם ההשתתפות בכל
תוכנית צפויה להעלות תיאוריה סובייקטיבית של שינוי, אחרת למה שהוא ישתתף בה? בתורה, תיאוריה זו יכולה להוביל למסקנות שלכאורה מאשרות את השינויים הצפויים. דבר שהוא גרוע
יכולים להסתמך על תיאוריות
כגון משתתפים מרצון ולא-מרצון,
קבוצות שונות,
עוד יותר,
מבחני פיילוט
שוב,
וכך יתקבלו דיווחים נבדלים שירמזו על אפקטיביות נבדלת.
שונות,
קוגניטיביים יכולים לעורר את שומת לב החוקרים לאסטרטגיות ההסקה של המשיבים ולספק
הזדמנות לחקור את התיאוריות הסובייקטיביות של המשיבים.
הסקות המבוססות על כלי-המחקר: סולמות תדירות
במחקרים רבים, החוקרים מבקשים מן המשיבים לדווח על תדירות התנהגותם על-ידי בדיקת
האלטרנטיבות המתאימות מרשימה של רשימת תשובות כמותניות מן הסוג המוצג ב1- .fig.
הדבר שלעתים רבות מתעלמים ממנו הוא שהמשתתפים מנחים כי החוקר בנה סולם בעל- משמעות הרלוונטי למשימה שלהם. באופן ספציפי, הם מניחים שהסולם משקף את הידע של
החוקר באשר להתפלגות של ההתנהגות, עם ערכים בטווח המרכזי כמתייחסים להתנהגות
וערכים בנקודות הקיצון של הסולם המתייחסים לקיצוניות
או "הנורמלית,"
ה"ממוצעת"
ערכי התדירות המוצגים על-ידי החוקר משפיעים על הערכות התדירות
לכן,
שבהתפלגות.
וגיבושי-דעה באים, כמו גם פרשנות המשיבים של השאלה )כפי שנידון בחלק על הבנת השאלה.(
23
– הערכות תדירות – בהינתן ההנחות הנ"ל, המשיבים יכולים להשתמש בטווח של אפשרויות
התשובה כמסגרת ההתייחסות בהערכת התדירות של התנהגותם. כאשר משיבים משתמשים
באסטרטגיה זו, הם מבצעים הערכות תדירות גבוהות יותר אם הם מקבלים סולם המציג
אלטרנטיבות מענה גבוהות יותר מאשר נמוכות יותר )ראה 1 .(fig.
מטופלים במרפאת בריאות-הנפש
ביקשו מ60-
Schwarz and Scheuring (1992)
למשל,
בגרמניה לדווח לגבי תדירותם של 17 סימפטומים לאורך אחד משני הסולמות המוצגים ב1- .fig. עבור 17 סימפטומים, 62% מן המשיבים דיווחו ממוצע תדירות של יותר מפעמיים בחודש כאשר הציגו להם סולם תדירות גבוה, בעוד שרק 39% עשו זאת כאשר הציגו להם את סולם התדירות הנמוך, והביאו תוצאה של הבדל חציון של 23 נקודות אחוז points) .(percentage ההשפעה של
אלטרנטיבות התשובות הייתה החזקה ביותר עבור הסימפטום שהוגדר שא כהלכה של "תגובתיות לשינויים במזג-האוויר," כאשר 75% מן המשיבים דיווחו על תדירות של יותר מפעמיים בחודש
בסולם תדירות גבוה , בעוד ש21%- בלבד עשו זאת לאורך סולם תדירות נמוך. לעומת זאת, ההשפעה של אפשרויות התשובה הייתה הכי פחות מובהקת לסימפטום שהוגדר טוב יותר של "הזעת יתר," עם 50% מול 42% מן המשיבים שדיווחו על יותר מפעמיים בחודש בסולם התדירות
וסולם התדירות הנמוך, בהתאמה. השפעה זו של סולמות תדירות נצפתה בטווח רחב של התנהגויות שונות, כולל התנהגויות בריאוּת
Schwarz, ,למשל) בטלוויזיה צפייה ,(Gaskell, O’Muircheartaigh, & Wright, 1994 ,למשל)
Schwarz & Scheuring, 1988; ) מיניות התנהגויות ,(Hippler, Deutsch, & Strack, 1985
Menon, Rhagubir, ,למשל) (consumer) צרכניות והתנהגויות ,(Tourangeau & Smith, 1996
1995 Schwarz, .(& לדוגמה, במדגם מייצג של מבוגרים אמריקאים, Smith and Tourangeau
(1996) ראו כי גברים ונשים דיווחו על יותר פרטנרים מיניים כאשר נתבקשו לדווח את המספר
בסולם תדירות גבוה, מאשר בנמוך. כפי שניתן לצפות על בסיס תיאורטי, ההשפעה של אפשרויות התשובה הוא מובהק יותר ככל שההתנהגות מיוצגת גרוע יותר בזיכרון, דבר מאלץ את המשיבים להסתמך יותר על אסטרטגיות
ההשפעה של
ולכן מיוצגת היטב בזיכרון,
כאשר ההתנהגות היא נדירה וחשובה,
הערכה.
אפשרויות התשובה היא נמוכה כיוון שלא זקוקים להערכה. לבסוף, כאשר המשיב מפעיל את
התדירות שלו יכולה להיות מוסקת
, "כל יום ראשון,("
)למשל
ההנהגות בתדירות גבוהה
מאינפורמציה זו לגבי קצב ההתנהגות information) ,(rate וכך שוב להקטין את השפעת סולם
