פרספקטיבה תרבותית על הפרעות חרדה

 

 

למרות שהפרעות חרדה קיימות בכל התרבויות יש הבדלים בשכיחות ובסימפטומים. בארה"ב הסיכון לאורך החיים לחרדה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת והפרעת חרדה היא יותר נמוכה בקרב שתי קבוצות מיעוטים מאשר בין לבנים. ההבדלים האלה קצת יותר גדולים עבור אנשים מתחת לגיל 45 וממעמדות סוציואקונומיים  נמוכים.  אמריקאים לטינים מהקריביים ואנשים אחרים מהקריביים  מראים שיעורים גבוהים של סוג של הפרעת חרדה שנקרת התקפת עצבים מאשר קבוצות אחרות. רוב הסימפטומים של התקפת עצבים הם כמו בהתקפת חרדה אבל הם גם כוללים פריצה בבכי, כעס וצעקות בלתי נשלטות. סימפטומים אחרים כוללים רעד, אגרסיה פיזית או מילולית. התקפים כאלה הם לרוב מקושרים עם אירוע מלחיץ הקשור למשפחה והאדם

עשוי לחוות שיכה לפרק זמן הזה. לפחות בפורטו ריקו ההפרעה היא די נפוצה בקרב ילדים ומתבגרים גם כן, משפיעה על 9 אחוזים מהם. אנשים שחווים התמוטטות עצבים נראים פגיעים לטווח רחב של הפרעות חרדה

ומצב רוח נוספות.

 

מחקר שנעשה על ידי ארגון הבריאות העולמי הראה שהפרעות חרדה היו הכי נפוצות מכל הקטגוריות בכל העולם חוץ מאוקראינה. עם זאת שיעורי השכיחות לכל הפרעות החרדה יחד משתנה מ2.4 אחוזים עד 18.2 אחוזים. מדינות אחרות עם שיעורים גבוהים של הפרעות חרדה גבוהים היו קולומביה, צרפת לבנות, ושיעורים

נמוכים היו בסין, יפן, ניגריה וספרד.

 

הבדלים תרבותיים במקורות הדאגה

 

בתרבות היורובה בניגריה, יש שלושה אגדים של סימפטומים הקשורים לחרדה מוכללת, דאגות, חלומות, תלונות גוף. עם זאת המקורות של דאגה הם שונים מאלו בחברה המערבית, הן מתמקדות ביצירה ושמירה  על משפחה גדולה ופוריות. חלומות הם מקור גדול של חרדה בגלל שהם נחשבים להכתיב שאדם מסוים כושף. התלונות הסומטיות גם הן לא רגילות לתרבות המערבית, הרגשה של מים במוח, נמלים חוצות את המוח תולעים במוח.. לניגרים עם הסינדרום לרוב יש פחדים מהתקפה של מכשות. בהודו יש דאגות על

חטיפה של רוחות. מחשבות על התנהגות מינית לא ראויה גם נפוצה בחרדה בקרב תרבויות לא מערביות.

 

סינדרום נוסף שקורה במקומות כמו סין ומדינות בדרום אסיה היא קורו )koro( אשר עבור גברים כוללת פחד אינטנסיבי אקוטי שהפין שלו נסוג לתוך הגוף וכאשר התהליך יגמר האדם ימות. קורו קורה פחות אצל נשים

 

אשר עבורן הפחד הוא שהפטמות שלהן נסוגות והחזה שלהן מתכווץ. קורו נוטה להתפרץ במגפות במיוחד במיעוטים תרבותיים כאשר הקיום שלהם מאוים, לרוב מיוחס לרוחות רעות ואוכל מזוהם. גרסה לסינדרום קורת במדינות מערב אפריקה כאשר הסובלים מדווחים על התכווצות הפין או החזה (אבל לא נסיגה) שהם פוחדים שיוביל לאיבוד התפקוד המיני ויכולת ההתרבות (אבל לא מוות.) לרוב אדם שהיה נוכח באותו זמן מואשם ולרוב מוכה בחומרה או נענש בדרכים אחרות. שניהם קורים בהקשר תרבותי איפה שיש דאגות

והתעסקות רצינית על און מיני גברי.

 

Taijin Kyofusho

 

יש עדויות לכך שצורה של הפרעת חרדה התפתחה לתוך מאפייני תרבות מסוימת. דוגמה לכך היא ההפרעה  היפנית Kyofusho Taijin שקשורה לחרדה חברתית מערבית. כמו חרדה חברתית זהו פחד מיחסים בין אישיים בסיטואציות חברתיות. עם זאת אנשים מערבים עם חרדה חברתית פוחדים ממצבים חברתיים בו הם עשויים להיחשף לבידוד או ביקורת. בניגוד לכך למרבית האנשים עם ההפרעה היפנית מודאגים לגבי לעשות משהו שהוא מביך או מעליב אחרים. לדוגמה הם עשויים לפחד להעליב אחרים על ידי הסמקה, הפצת ריח גוף רע, לבהות באופן לא ראוי בעיניים של אדם אחר, או דרך פגמים גופניים שלהם או עיוות מדומיין. הפחד

הזה מביא להימנעות חברתית. הפרעות גוף דיסמורפיות קורות לרוב לאנשים הסובלים מטייג'ין קויפושו.

 

קירמר ושותפים טענו שצורת הסימפטומים שקורים בטייג'ין קיופסו ברור עוצבו על ידי גורמים תרבותיים. ילדים יפנים מחונכים לתלות באימהות שלהם ולפחד מהעולם בחוץ ביחוד זרים. כתינוקות וילדים צעירים הם מוערכים על ציות. יש גם דגש גדול על תקשורת סמויה, היכולת לנחש את המחשבות של אדם אחר ורגשותיו ולהיות רגישים כלפם. אנשים שיוצרים יותר מדי קשר עין נחשבים אגרסיביים ואינטנסיביים וילדים מחונכים להסתכל על הגרון של אנשים שהם משוחחים עמם מאשר לעיניים. החברה היא גם היררכית ומובנת

ומשתמשים בעידונים ותקשורת פנים כדי לתקשר את התגובות של אדם למצב חברתי.

 

ברמות יותר כלליות מחקר בין תרבותי שם לב לזיהוי של מרכיבים קוגניטיביים לרוב הפרעות החרדה מוביל לציפייה להרבה משתנים בין תרבותיים בצורות של הפרעות חרדה שונות. הפרעות חרדה יכולות להיחשב הפרעות עם תהליך פרשני. בגלל שתרבויות משפעות על קטגוריות וסכמות שאנחנו משתמשים כדי לפרש

סימפטומים של לחץ הם כפופים להיות שונים במובהק בצורה שהפרעת החרדה מתרחשת בתרבויות שונות.