סכיזופרניה ומחלות פסיכוטיות אחרות

 

חשוב – הרבה מהפרק נאמר בכיתה על ידי טל. יכול להיות שייראה לא מסודר בגלל שלא הכנסתי את מה

שנאמר בכיתה.

אפידמיולוגיה

הסיכוי לחלות בסכיזופרניה במהלך החיים הוא פחות מאחוז. בערך 1 ב.140 נראה מאוחר יותר כי היחס אינו קבוע לכל הקבוצות, וכי יש אנשים עם סיכויים גבוהים יותר לחלות במחלה. רוב המקרים בהם מתפרצת

המחלה מתרחשים בין גיל .18-30 הגיל האופייני לפרוץ המחלה משתנה בין גברים לנשים. אצל הגברים, שיא התפרצות המחלה היא בין גילאים 20 ל.24 המספרים דומים אצל הנשים, רק שיש גם התפרצות עד גיל

,30 והתפרצות נוספת סביב גיל .45

בנוסף להבדל הגילאי, גברים לרוב יחוו סכיזופרניה חמורה יותר מנשים. יחס הגברים נשים למחלה הוא 1.4

גברים ל1 נשים. סיבה אפשרית שיכולה להיות להבדל בין הנשים לגברים היא התפקיד ההגנתי של האסטרוגן,

אשר הוכיחו במחקרים כי הוא מגן מפני הסימפטומים של סכיזופרניה.

תסמיני המחלה:

דלוזיות ( 1 ל1 כמו בשיעור)

הלוצינציות:

חוויה חושית שנראית אמיתית לאדם שחווה אותה, אך היא מתרחשת בהעדר גירוי אמיתי בעולם. הלוצינציות יכולות להתרחש דרך כל החושים – אבל הכי שכיח זה דרך השמיעה. גם אנשים בריאים שיהיו תחת הרבה

מתח וישתו הרבה קפה, יכולים לראות הלוצינציות.

 

החולים יכולים לשלב בין ההלוצינציות לדלוזיות, ולפעול לפי מה שהקולות בראשם אומרים להם. רוב החולים 73( אחוז,) דיווחו שהקולות שהם שומעים מדברים בקצב שיחה רגיל, וכי היו אלה קולות של אנשים שהכירו

בחיים האמתיים.

האם החולים הסכיזופרנים באמת שומעים קולות? מחקרים נוירולוגים שנעזרו בסריקות PET וFMRI ניסו לענות על השאלה. על פי ההיגיון, אנשים שחווים הלוצינציה של שמיעת קולות, יראו פעילות מוחית מוגברת באזור במוח שקשור לשמיעה. סריקות הדמיה הראו כי דווקא האזור המופעל הוא אזור ה,Broca אזור טמפורלי שקשור להשמעת צלילים ודיבור. במקרים מסוימים, הפעולה המוחית של חווי ההלוצינציות דומה מאוד לפעולות המוחיות של אנשים נורמליים שמבקשים מהם לדמיין שאדם אחר מדבר אליהם. בכללי, המחקר מציע כי ההלוצינציות האודיטורית (שמיעת קולות) מתרחשות כאשר החולים מפרשים-לא-נכון את המחשבות הוורבליות של עצמם. (מראים גם שאם מדכאים אזורים מוחיים שאחראים על דיבור בעזרת ,TMS פוחתות

גם ההלוצינציות השמיעתיות.)

דיבור והתנהגות לא מאורגנים: כמו שטל אמרה בשיעור

מראים ניסוי אחד שבדק האם החולים הסכיזופרנים חווים רגש למרות שלרוב הם לא מראים זאת. הממצאים מראים כי למרות שהחולים הרבה פעמים אינם מראים תגובות רגשיות, הם עדין מרגישים הרבה רגש מתחת

לפני השטח.

סוגים שונים של מחלות פסיכוטיות:

הDSM 5 יצר אבחנה חדשה שנקרית הפרעה סכיזואפקטיבית. האבחון הזה הוא מעין היבריד, כלומר הוא מתאר אנשים  שסובלים  מסימפטומים  של  סכיזופרניה  והפרעות  מצב רוח disorder( ,mood הפרעות אישיות.)? המהימנות של האבחנות האלה לא היו טובות מספיק, והרבה מטפלים קליניים לא הסכימו על הקריטריונים לאבחנה זאת. לכן, בDSM 5 הגדירו שחולה חייב לעמוד בקריטריונים של הפרעת מצב רוח

מלאה, ושהיא תהיה נוכחת כ50% מהזמן שהוא סבל מהתסמינים הפסיכוטיים.

סכיזופרניפורם – disorder schizophreniform : תת קטגוריה לאנשים שסובלים מתסמיני הסכיזופרניה

(בעיקר הפסיכוטיים) שנמשכים מחודש עד ל6 חודשים, אך אינם מספיקים בשביל לתת אבחון מלא של

סכיזופרניה. אבחון זה מספק פרוגנוזה טובה יותר מאשר לסכיזופרניה.

הפרעת דלוזיות disorder( )Delusional : חולים עם הפרעת הדלוזיות, כמו כל החולים בסכיזופרניה,

מחזיקים באמונות שווא על המציאות. בניגוד לשאר החולים בסכיזופרניה, חוץ מהדלוזיות, האנשים הללו מתנהגים בצורה די רגילה ונורמלית. ההתנהגות שלהם נשארת מסודרת וניתנת להבנה, והתפקוד הכללי שלהם נשאר תקין. תת קבוצה של הפרעה הזאת היא הארוטומניה – האמונה שכוללת אהבה גדולה לאדם

מסוים, לרוב מסטטוס גבוה. מחקרים מראים כי חלק ניכר מנשים שעושות סטוקינג מאובחנות בארוטומניה.

הפרעת פסיכוזה קצרה – Disorder Psychotic Brief : כמו שהשם של ההפרעה אומר, החולים בתסמונת

זו חווים התפרצות מהירה ופתאומית של תסמינים פסיכוטיים כגון דיבור לא מאורגן או התנהגות קטטונית. לאחר זמן קצר, האדם חוזר לתפקוד רגיל, ויתכן ולא תהיה לו שום הפרעה בעתיד. התפרצויות אלה לרוב

נגרמות ממתח גבוה.