מקרה טרגי של רצח כתוצאה ממחלת נפש קשה – דינה לני בת 39 קיבלה סימנים מאלוהים כי עליה לפגוע בילדיה. היא קיבלה את הסימן הראשון כאשר צפתה בבנה משחק. היא לא הייתה בטוחה כיצד עליה לעשות זאת אך לאחר זמן מה היא קיבלה את הסימן השני כאשר בנה, אהרון, שיחק עם חנית. זמן מה לאחר מכן בנה הביא לה אבן ששיחק איתה ואז ראתה אותו מוחץ בובת צפרדע. היא הסיקה מכך שעליה להרוג את ילדיה ע"י דקירה, סקילה באבנים או חנק. לני בחרה בסקילה והרגה 2 משלושת בניה, כאשר השלישי שרד את
המתקפה. לני התקשרה ל 911 על מנת להסגיר את עצמה.
כאשר נעצרה היא התנהגה בצורה מוזרה, שכבה בתנוחה עוברית, בכתה בתא, הסתובבה בתא ושרה שירי גוספל ולרוב בכתה והתפללה. השריף דיווח שכאשר היא מבינה מה היא עשתה פתאום נהיה לה מבט ריק
בעיניים ורתיעה. היא הייתה תחת השגחת התאבדות כיוון שהראתה התנהגות אינטנסיבית ופסיכוטית.
במשפט לני טענה לחפותה בעקבות אי שפיות .)NGRI( ההגנה שלה התבססה על כך שהיא האמינה שה' אמר לה שהעולם מגיע לקיצו ועליה להכין את ביתה, שחלק מהכנה זו כרוכה בהריגת בניה. פסיכיאטרים מההגנה והתביעה העידו כי בזמן הפשע היא ענתה על קריטריון ,NGRI הייתה בהזיות ולא ידעה להבין בין טוב
לרע.
חבר המושבעים זיכה אותה על בסיס אי שפיות בזמן הפשע. לכאורה, לא הייתה כוונת תחילה ולני לא הבינה
כי היא עושה מעשה אסור; לכן היא נמצאה חפה מפשע בעקבות אי שפיות.
במהלך השנים, מאמצים בבריאות הנפש היו מכוונים לעבר עזרה לאנשים לאחר שפיתחו בעיות רציניות. אם המטרה היא להפחית או להעלים בעיות אמוציונליות, אז נדרש שינוי גדול במחשבה. אנו צריכים להרחיב את
מאמצינו במניעה, ע"י התערבות מוקדמת.
פרספקטיבות על מניעה
בתחילת שנות ה90 הקונגרס האמריקאי הכווין את המוסד לבריאות הנפש )NIMH( לעבוד עם המוסד לרפואה
)IOM( על מנת לפתח דו"ח המפרט תוכנית מחקר ארוכת טווח על מניעה.
בין היתר, הIOM דיווח על מיקוד בהבחנה בין מניעה לטיפול. מאמצי מניעה מחולקים ל3- תת קטגוריות:
.1 התערבות אוניברסלית: מאמצים המכוונים להשפעת האוכלוסייה כולה. .2 התערבות סלקטיבית: מאמצים המכוונים לתת קבוצה מסוימת של האוכלוסייה, הנחשבת בסיכון
לפיתוח בעיות נפשיות – לדוגמא, מתבגרים או קבוצות מיעוטים.
.3 התערבות ספציפית :)indicated( מאמצים המכוונים לאינדיבידואלים בעלי סיכון גבוה לפתח
מחלות נפשיות ובעלי סימפטומים מינימליים אבל ניתנים להבחנה של הפרעות נפשיות אבל לא מגיעים לקריטריונים של קבלת דיאגנוזה קלינית – לדוגמא, אינדיבידואלים שהורחקו מביתם בעקבות
שיטפון.
התערבויות אוניברסליות
התערבויות אוניברסליות מבצעות 2 מטלות מפתח:
.1 שינוי תנאים אשר יכולים לגרום או לתרום להפרעות נפשיות (גורמי סיכון.)
.2 יצירת תנאים המטפחים בריאות נפשית חיובית (גורמים מגנים.)
מחקרים אפידמיולוגיים עזרו לחוקרים להשיג מידע בנוגע לשכיחות ולתפוצה של התנהגויות לא אדפטיביות .)maladaptive( לדוגמא, מגוון מחקרים אפידמיולוגיים וסקירות הראו שקבוצות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה להפרעות נפשיות: אנשים שהתגרשו לאחרונה, נכים, מבוגרים, אנשים שעברו התעללות, אנשים אשר נעקרו מבתיהם ואנשים אשר היו קורבן לטראומה. למרות שממצאים מסוג זה מהווים בסיס לסלקטיביות מידית או מניעה מצוינת prevention( indicated or selective )immediate הם יכולים לעזור גם למניעה אוניברסלית ע"י כך שאומרים לנו מה לחפש ואיפה לחפש – ריכוז מאמצינו בכיוון הנכון. מניעה אוניברסלית היא מאוד רחבה וכוללת מאמצים ביולוגים, פיזיולוגים וסוציולוגיים. כמעט כל מאמץ שמכוון לשיפור תנאי
האדם ייחשב למניעה אוניברסלית של הפרעות נפשיות.
אסטרטגיות ביולוגיות
אסטרטגיות אוניברסליות המבוססת על ביולוגיה למניעה מתחילות בקידום אורח חיים אדפטיבי. הרבה
ממטרות הפסיכולוגיה הבריאותית psychology( )health יכולות להראות כאסטרטגיות מניעה אוניברסליות. מאמצים מכוונים לשיפור דיאטה, ביסוס שיגרה של אימונים פיזיים ופיתוח הרגלים בריאים דברים אלו יכולים לשפר את הbeing well הפיזי. מחלות פיזיות תמיד מייצרות סוג של סטרס פסיכולוגי שיכול להסתיים בבעיות
כמו דיכאון, כך ששמירה על בריאות פיזית טובה היא מניעה.