נוריקוגניציה

הדברים הללו הובילו לאבחנה חדשה שנכנסה לDSM 5 – Syndrome psychosis Attenuated . אבחון זה ניתן  לאנשים  שחווים  תסמינים  קלים  של  פסיכוזות,  שאינם  חמורים  מספיק  בשביל  לקבל  אבחון  של

סכיזופרניה. אנשים עם אבחון זה נחשבים לבעלי סיכון גבוה להתפרצות של סכיזופרניה בשלב מאוחר יותר. מי שמקבל אבחון זה, יכול להתחיל לקבל כבר טיפול מניעתי שיכול לצמצם את הסיכוי להתפתחות המלאה של המחלה. יש קצת ביוקרת על אבחנה זו, כי במחקר שעשו ב,2011 מתוך 303 אנשים צעירים שאובחנו בתסמינים מקדימים של סכיזופרניה, 71% מהם בסופו של דבר לא פיתחו פסיכוזות חמורות יותר (לא ברור מתי התרחש מחקר ההמשך שבדק אותם שוב, ייתכן כי אם היו בודקים מאוחר יותר, כן היו רואים התפרצויות של פסיכוזות.) כמו כן, קיים חשש לתת תרופות אנטיפסיכותיות לאנשים שסובלים מסימפטומים קלים בלבד . התרופות הללו הן קשות ויש להן השפעות על המוח. בסופו של דבר החוקרים אומרים שהוספה של אבחון

זה תורם ומעודד חקר של הסכיזופרניה.

ליקויים פונקציונליים ומבניים במוח

 

נוריקוגניציה

חולי סכיזופרניה חווים הרבה בעיות עם תפקוד נוירו-קוגניטיבי. מחקרים מראים כי חולים שהתפרצה אצלם

המחלה לאחרונה, מתפקדים בצורה לקויה באותה רמה עם חולים שלקו במחלה לפני הרבה שנים (כלומר, קשיים קוגניטיביים יכולים להתקיים ישר מתחילת המחלה ולא סביר שהם תוצאה של תרופות או שהות במוסד

טיפולי.) יש מגוון רחב של ליקויים קוגניטיביים:

• זמני תגובה ירודים לגירויים חדשים
• בעיות עם זיכרון עבודה, בדגש על פעילות ירודה של האונה הפרי-פרונטלית
• בעיות בעקיבה של העין, קושי לעקוב אחר מטוטלת ( קושי זה קיים גם לבני משפחה מדרגה ראשונה

של החולים, מה שיכול לרמז שקושי בעקיבה הוא אנדופנוטיפ להמשך מחקר גנטי.)

• תסמונת חזקה מאוד שנקרת .P50 בגדול, אצל אנשים רגילים, יש נטייה של המוח לעמעם גירויים

משניים שנשמעים אותו דבר כמו הגירוי הראשוני ( בהישמע תקתוק של שעון, אנחנו נשמע באופן

ברור את  התקתוק הראשון, ולאחר מכן תתרחש הביטואציה ונצליח להתעלם מהשעון.)  אצל  חולי

סכיזופרניה, התקתוק השי יישמע כמעט באותה עוצמה כמו התקתוק הראשון.

• P50 כנראה מתרחש מפגיעה בהיפוקמפוס – תוצאה מוכרת של סיבוכים של חוסר חמצן למוח

בלידה.

לסיכום, לחולי הסכיזופרניה בעיה גדולה של בעיות קשב.

איבוד של נפח מוח: אחד הממצאים הכי בטוחים בנוגע לסכיזופרניה זה איבוד נפח המוח, בדגש על תאים אפורים (כלומר נוירונים.) ביחס לנבדקים נורמליים, חולי סכיזופרניה מאופיינים בחדרים מוגדלים. חשוב לדעת שזה מאפיין של מחלות נוספות כמו אלצהיימר והאנטניגטיגון. תמונות MRI מראות כי לחולי סכיזופרניה יש צמצום של 3% בנפח המוח ביחס לאנשים רגילים, ושתסמונת זאת נוכחת החל מתחילת המחלה. אנחנו גם יודעים שהשינויים במוח הולכים ומחמירים עם הזמן. חשוב לציין כי במחקר של תאומים מונוזיגוטים, הראו

שיש גם תאומים ששניהם עם חדרים גדולים, אבל רק תאום אחד לקה במחלה והשני לא. בכל מקרה,

סימפטום זה מעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסכיזופרניה.

אזורים במוח שמושפעים מסכיזופרניה: למרות שעדיין יש חוסר וודאות בעניין, אנו יודעים שהפגיעה בכמות

החומר פוגעת בעיקר באונות הפרונטליות והטמפורליות, אזורים עם חשיבות עליונה לזיכרון, קבלת החלטות,

והעיבוד של גירויים אודיטורים. כמו כן, ניתן לראות פגיעה באמיגדלה, היפוקמפוס ותלמוס.

 

ליקויים בחומר הלבן (מיאלין:) חולי סכיזופרניה מראים גם בעיות בכמויות המיאלין במוח. באופן די מובן מאילו, מחסור או פגיעה במיאלין תפגע בתפקוד של המוח. המחסור במיאלין ניתן לצפייה אצל חולים שרק עכשיו התפרצה אצלם המחלה, כך שסביר להגיד שהחסך הזה הוא לא כתוצאה של המחלה או של התרופות לטיפול בה. גם ילדים של חולי סכיזופרניה, אפילו כשהם אינם פסיכוטיים – מאופיינים בקורפוס קולוסום קטן

יותר מאשר ילדים רגילים.

תפקוד מוחי: מחקרי תפקוד מוחי מראים לנו מה קורה במוח של הסכיזופרנים בזמן שהמוח עוסק במטלה. בקצרה , המוח אינו מתפקד בצורה יעילה או אופטימלית, במיוחד באזור האונה הפרי-פרונטלית. תפקוד לקוי זה יכול להסביר חלק מהתסמינים השליליים והחיוביים שחולים חווים בהיבט הקשבי-קוגנטיבי. ניתן לראות גם תפקוד לקוח באונות הטמפורליות (פחות שכיח.) בכללי, המוח של אנשים בריאים יכול לשלוט בצורה

יעילה באילו אזורים מתפקדים לפי המטלות שהוא מתמודד איתן (ובכך מתאים עם האנרגיה לאיפה שצריך.) מוחם של הסכיזופרנים אינו מצליח "לתאם" בצורה טובה בין חלקי המוח, וזה יכול לסביר למה אנחנו רואים

פגיעה קוגניטיבית רחבה בהרבה תחומים שונים.