היסודות במיין קמפף:
א. ליברליזם וקפיטליזם הן תיאוריות השיווין וזה הכלי בידי היהודים והם עומדים
במלחמה כנגד הדרווניזים שעומד ברשות הגרמנים. ב. מושג מלחמת הקיום – אחת תשרוד רק אם השנייה תמחק
ג. הפולקיזים – עם שלא ניתן להצטרף או להיפרד ממנו
)הבהרה: הרצון הנצחי = אלוהים(
ערך ראשון: הערך העליון בתפישה הפשיסטית – המדינה ואילו בתפישה הנאצית – זה הגזע.
ערך שני: השקפת העולם הפולקיסטית הולכת אל המצב הטבעי, ובמצב הטבעי לא היה שווין.
ישנה אריסטוקרטיה טבעית אך גם שם: לא כל האנשים שווים.
ערך שלישי: הפיהרר- המנהיג לפי היטלר. היטלר יוצר לנו את המושג שנקרא "בעלי המוחות"
ולעומתם יש את "ההמון." גם היטלר וגם מוסליני מציגים את עצמם כמבינים את ההמון וכחלק ממנו אולם בתוך זאת יש התנשאות: אני מבין אתכם הכי טוב והצדקה מוחלטת את שליטתו של המנהיג. היטלר מציין שלושה קישורים של מנהיג: .1 תיאוריטקן. .2 המארגן. .3המנהיג – שיש לו
משני המנהיגים הקודמים – יש בו זן נדיר של גם תיאוריה וגם אירגון.
ההמון לא מסוגל לחשוב וצריך להנהיג אותו אנשים עם כישורים מיוחדים.
- האנטישמיות של היטלר: בכל ההידרדרות אשמה היישות היהודית.
הטקסט הוא בקונטקסט, כמה קל להגיד לגרמנים שהם מושפלים ובשוליים, זה דבר שמעורר
בהם רגשות חזקים וטובים.
הצוואה של היטלר
בצוואתו.
היסוד המרכזי ובזהותו של היטלר זו ההסתה נגד המיעוטים, הוא מציג זאת גם היהודים הם מרכזיים בתפישתו של היטלר. מדוע היהודים? אותה שנאת ישראל
שלוש תקופות: גרמניה, העולם )אירופה( והמדיניות האנטי-יהודית. השנים: 1939-1918
.1 גרמניה חורבן ויימאר ועליית הנאצים:
1919-1918 זו התקופה של 2 מהפכות: חוקה והסכם שלום
-1923-1920 משבר כלכלי והתאוששות
1928-1924 – תקופה של שגשוג ופריחה
1933-1929 – קריסתה הסופית של הרפובליקה ועליית הנאצים
1939-1933 – עליית הנאצים והתבססותם בשלטון.
.2 העולם )אירופה( 1929 – המשבר הכלכלי
-1936 מלחמת האזרחים בספרד -1938 האנשלוס, הפלישה לאוסטריה )מרץ,( הסכם מינכן )ספטמבר(
-1939 הפלישה לצ'כיה
.3 ההיבט היהודי 1934-1933 – יום החרם
סתיו 1935 – חוקי נירנברג
שיאה של האלימות האנטי יהודית: נישול כלכלי, חוקים משפילים, J
-1939-1937
בדרכונים.
נובמבר -1938 ליל הבדולח
השתלטות האס אס על היהודים בשנת .1938
גרמניה
מהם גורמי החולשה של גרמניה הווימארית?
א. כוחו של הנשיא – עד שנת 1918 גרמניה לא דמוקרטית אלא רפובליקנית. החוקה ביחס לנשיא: הנשיא נבחר פעם ב7- שנים והוא יכול לפטר ולמנות ראש ממשלה. לנשיא יש גם סמכות לפזר את הרייכסטאג מכוח סעיף :48 סעיף זה הןא סעיף חוקי החירום. חוקי
החירום מעניקים לנשיא שליטה ללא תמיכת הרייכסטאג באמצעות צווי חירום שהוא
מוציא, הם מוגבלים בזמן והרייכסטאג יכול לדרוש הסבר אליהם. הנחת היסוד בבסיס זה של החוקה: הנשיא הגרמני תמיד יהיה חסיד של המשטר הדמוקרטי. כלומר, לא לקחו בחשבון שיהיה גם נשיא שמתנגד לדמוקרטיה שיפעיל את
הסמכויות הללו בתיאום עם החוקה.
בתוך הרייכסטג יש ניגודים קוטביים שמקשה על התנגדות לשלטון.
בתוך הרייכסטג התגבש רוב לכוחות האנטי דמוקרטים שהתגבשו עם העלייה לשלטון. ב. הרייכסטג הגרמני – בניגוד לנשיא הוא נבחר אחת לארבע שנים, הוא יכול להביע אי אמון בממשלה ואז הנשיא צריך לפטר את הממשלה. אבל הפרלמנט הזה גם מוגבל על ידי כך שבמקרה שש חילוקי דיעות, ניתן לקיים משאל עם )דמוקרטיה ישירה.( משאל עם נוהל
בד"כ על ידי דיקטטורים וזה תלוי בניסוח השאלה. משאל העם פגע בסמכותו של
הרייכסטג
ברגע שהוקמה הרפובליקה, היא רצתה ליטול את הסמכויות שהיו למדינות שהרכיבו אותה, אך היא הייתה חלשה מלכתחילה ולא הצליחה ליטול את השלטון מפרוסיה. חולשת הרפובליקה קשורה לעובדה שהיא מיוצרת בחוקה דמוקרטית כמו כן היא מייצגת כביכול
דבר חדש ומשטר חדש אבל כל המוסדות בגרמניה הן בסימן של המשכיות.
ג. הצבא ברפובליקת ויימאר – הצבא בדרגים התחתונים בגרמנים כפריים שמגיעים מהכפר עם כול השקפות עולמם האופייניות, לעומת זאת הקצונה הבכירה מגיעה מהאריסטוקרטיה הגרמנית וגם היא מונרכית ואילו הדמוקרטיה החדשה לא מעזה לגעת בהם כי בשנים הראשונות של הרפובליקה יש הפיכות ולמעשה היא נזקקת לצבא שהוא
בעצמו אנטי דמוקרטי. ד. מערכת המשפט ברפובליקת ויימאר – החוק הוא המדריך היחיד שאמור להדריך שופטים בבית משפט, השופטים מפרשים את החוק ואלו הם שופטים שהם אנשי המשטר הישן )הקיסרי( והם רואים את החוק כנראות עיניהם. ההכשרה להיכנס לפקידות הציבורית
בגרמניה היא ארוכה ומאוד מורכבת, כל הפקידות הבכירה הוכשרה בימים של הקיסר –
הם אינם מזדהים עם הרפובליקה. ה. נסיבות לידתה של הרפובליקה הוויאמרית – .1 היא לא הפסידה ובכל זאת קיבלה עונש
של פיצויים רבים.
מקורות חיסולה של הרפובליקה הם כאמור בתוך עצמה ובתוכה צומחת "מפלגת הפועלים
הגרמנית" בשנת .1920
איך בתוך כל זאת, היטלר עולה לשלטון?