ממה שהבנו עד כה, סכיזופרניה היא מושפעת מגנים, אך לא תלויה אך ורק בגנים. מודל הדיאתזה-לחץ מספק סיכום כללי ליחסי גומלין בין גורמים גנטיים, אירועים פרה-נאטלים, אירועים פוסט-לידה ומתח, לבין התפתחות
המחלה.
השורה התחתונה היא שאין תשובה פשוטה לשאלה מה גורם לסכיזופרניה. הרבה גורמים שנים יכולים לפגוע
בחיבורים הנוירולוגים במוח, שבסופו של דבר יגרמו לפסיכוזות.
טיפול ותוצאות
תוצאת קליניות של המחלה: מחקרים מראים שבקרב חולים שחווים את המחלה בין 15-25 לשנים, יש 38% סיכויים להצליח ל"החלים." זה לא אומר שהחולים יחזור לתפקד כמו שהיו לפני המחלה, אלא שבאמצעות תרפיה ותרופות, החולים יוכלו לחזור לתפקד בצורה תקינה. 12% מן החולים בסכיזופרניה יהיו מאושפזים במחלקות סגורות עד סוף חייהם. בערך שליש נוסף מן החולים יחזיקו בתסמינים שליליים, ולא יצליחו להבריא לחלוטין. מה שזה אומר שלמרות שאנחנו חוקרים את המחלה כבר 60 שנים, עדיין לא נמצא "תרופה." מעניין שאנשים שחיים במדינות לא-מתועשות, מסתדרים יותר טוב מהחולים שחיים במדינות מתועשות. זה כנראה
בכלל שבמדינות המתועשות, משפחות מקבלות מדדי EE הרבה יותר גבוהים מאשר במדינות לא-מתועשות. עוד נקוה מעניינת היא גם לפעמים חולים שנפגעו בצורה חמורה מהמחלה מראים התאוששות ושיפור בשלב
מאוחר של המחלה, ללא קשר לטיפול התרופתי שלהם.
אחוזי תמותה: המחלה מפחיתה בתוחלת החיים. בממוצע, גברים חולי סכיזופרניה יחיו 15 שנים פחות, ונשים מאבדות 17.5 שנים מהחיים. חלק מהגורמים שקשורים למוות של חולי המחלה ותתי הסוגים השונים של המחלה הם השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, השמנה, עישון, דיאטה ענייה, שימוש בסמים ומחסור בפעילות פיזית. כמו כן, שיעורי ההתאבדויות בקרב החולים הם גבוהים מאוד. בערך 12% מהחולים יסיימו את
חייהם בהתאבדות.
גישות פרמקולוגיות
תרופות דור ראשון :האנטי-פסיכוטיים הראשונים הם תרופות כמו כלורפרומזין והלופרידול ( and Thorazine .)Haldol יש המכנים אותם נוריו-לפטיקס .)neuroleptics( תרופות אלה היו פריצת דרך משמעותית בעולם הרפואה כשהם נכנסו לשימוש בשנות ה.50 יש המון ראיון שהתרופות האלה עוזרות לחולים. תרופות אלה
הם בעצם אנטגוניסטים לדופמין, והן לרוב חוסמות את הרצפטורים של .D2 לוקח לתרופות כ24 שעות
להתחיל לעבוד, וכיצד שהן משפיעות על החולה בשבועיים עד 4 שבועות הראשונים של הטיפול יכולות לנבא
כיצד החולה יטיב עם התרופה. תרופות הדור הראשון מטפלות בעיקר בסימפטומים החיוביים של המחלה.
לתרופות אלה יש תופעות לוואי – עייפות, פה יבש, ועליה במשקל. סוג נוסף של תופעות לווי הם EPS
effects( side .)extrapyramidal אלה הם לקויות של תנועה לא נשלטת של הגוף – גוף נוקשה, רעידות,
ופרכוסים שדומים לתסמיני הפרקינסון. לרוב, תופעות הלוואי יטופלו בתרופות נוספות שייקחו המטופלים.
עוד תסמין שיכול להופיע אצל מטופלים בנוירלפטיקס הוא dyskinesia Tardive , תזוזה בלתי נשלטת של
השפתיים והלשון. במקרי קיצון, התרופות הללו יכולות לעורר תגובה רעילה אצל המטופלים, מה שיגרום לחום
גבוה שיכול להיות קטלני.
החלו להיכנס לשוק תרופות חדשות לסכיזופרניה. הראשונה הייתה
בשנות ה80
תרופות דור שני:
.clozapine/Clozaril בעבר נתנו את התרופה החדשה רק מי שהתרופות הישנות לא הועילו לו. כיום קלוזפין בשימוש נרחב. דוגמאות נוספות לדור ב' הם )Risperdal(Risperidone ו.)Zyperxa(olanzapine יש עוד בספר למי שמעוניין להרחיב. מה שמיוחד בתרופות הללו הוא שהן גרמו פחות תופעות לוואי מאשר תרופות
הדור הראשון. כיום, החוקרים מאמינים כי התרופות משני הדורות פותרות את התסמינים באותה יעילות. למרות שכביכול יש לתרופות החדשות פחות תופעות לוואי, עדיין יש. עייפות ועליה במשקל הם שכיחים, ויש חשש מלחלות בסוכרת. ייתכן גם סיבוכים שבהם clozapine יגרום לירידה בתאי דם לבנים ויסכן את המערכת החיסונית. בגדול, אנחנו רואים שהטיפול הקיים היום בשוק לסכיזופרניה הוא לא מספיק טוב, מה גם שיש
ראיות שמראות שהתרופות עצמן תורמות לאובדן הרקמה במוח אצל החולים.
גישות אחרות: בתחילת הפרק דיברנו על כך שנשים מתמודדות יותר טוב עם המחלה מאשר גברים. חוקרים רצו לבדוק את ההשפעות של אסטרוגן על התסמינים של הסכיזופרניה. במחקר שערכו, 102 נשים חולות חולקו לשתי קבוצות, כאשר אחת קיבלה מדבקת עור של אסטרוגן והשנייה קיבלה מדבקת פלסבו. לאחר 28 ימים של הניסוי, השוו בין התסמינים של שתי הקבוצות, וגילו שהאסטרוגן הפחית בצורה משמעותית את
תסמיני המחלה.
נקודת המבט של החולה: לא כל החולים שמחים מהתרופות האנטי-פסיכוטיות. קשה מאוד לחולים לקחת
תרופות כל יום, למעשה לתקופה שיכולה להימשך שנים. תופעות הלוואי שיכולות להישמע טריוויאליות, יכולות להיות כל כך נוראיות לחולים עד כדי כך שהם יפסיקו לקחת את התרופות שלהם. חסימה מתמשכת
של הרצפטורים של D2 גורמת אצל חולים רבים לתחושות שליליות כמו עייפות ודיכאון.
