טיפול – תרופות

 

 

 

הרבה סובלים מGAD מגיעים לרופאי משפחה מחפשים להקל על תסמינים פיזיים. התרופות הניתנות הם benzodiazepine כמו זנקס וקלונופין, לשחרור מתח והפחתת סימפטומים ורוגע. ההשפעה שלהם על דאגה וסימפטומים פסיכולוגיים היא לא גדולה. היא יוצרת תלות פסיכולוגית ופיזיולוגית ונסיגה בגמילה. תרופה

 

buspirone גם נמצא יעילה והיא לא ממכרת או מסממת. עם זאת לוקח לה כשבועיים עד

חדשה שנקראת

 

ארבע שבועות להשפיע. קטגוריות שונות של נוגדי דכאון כמו אלו שמשתמשים בהפרעת חרדה גם יעילות

ב.GAD השפעה טובה על תסמינים פסיכולוגיים אבל לקוח כמה שבועות עד שהן משפיעות.

 

CBT

 

נמצא יעיל ל.GAD משלב טכניקות התנהגויות כמו הרפיית שרירים והבנייה קוגניטיבית שמטרתה להפחית

קוגניציות מעוותות והטיות של עיבוד המידע שמאפיין את ה.GAD

 

GAD היא בין ההפרעות החרדה שקשה לטפל. עם זאת יש התקדמות ומחקרים מראים שCBT מניב שינויים

גדולים יותר בסימפטומים. גודל השינויים שנראים בטיפול CBT גדול כמו זה של טיפול הbenzodiazepines

ומראה פחות כישלונות. בנוסף CBT עוזר בגמילה מ .benzodiazepines

 

OCD

 

 

OCD והמח.

הרחבה על

 

 

 

שמקושר לאמיגדלה   ולמערכת   הלימבית   ששולטת   התנהגות

פעילות  אבנורמלית   בganglia   basal

 

אמוציונלית. ממצאים ממחקרי PET מראים שלאנשים עם OCD יש רמות גבוהות של פעילות בשני חלקים של הקורטקס הפרונטלי( האורביטלי והcortex  )cingulate שגם הם מקושרים למערכת הלימבית. לאנשים

עם OCD יש מות גבוהות של פעילות גם בגרעין הזנבי התת קורטיקלי nucleus( caudate )subcortical שהוא חלק מהגרעינים הבזאלים. המסלולים המוחיים הפרמטיבים מעורבים מהפעלת צורות התנהגות שמעורבות בסקס, אגרסיה, וענייני היגיינה. ואכן הפעילות בחלק מהאזורים האלה מוגברת כשסימפטומים מעוררים על ידי הגירוי הרלבנטי שמפעיל את המחשבות האובססיביות. חלק מהמחקרים הראו חזרה לפעילות

נורמלית עקב טיפול תרופתי או התנהגותי.

 

הקורטקס האורביטלי הפרונטלי נמצא איפה שהדחפים הפרמטיבים כמו סקס אגרסיה והיגיינה מגיעים.

הדחפים האלה בדרך כלל מסוננים על ידי ה nucleus caudate כשהם עוברים דרך המסלול הקורטיקו- בזלי- גניגליה- תלמי. הnucleus caudate או ה striatum corpus הם חלק ממסלול נירונלי חשוב שמקשר את הקורטקס האורביטלי לתלמוס. הגרעינים הבזאליים כוללים שני מבנים נוספים- גלובוס פלדיוס והחומר

השחור שגם מעורבים במסלול. התלמוס הוא תחנת ממסר חשובה מהחושים לקורטקס.

 

טיפול

 

 

 

 

relapse גבוהים. מחקרים על מבוגרים לא מצאו ששילוב של תרופות עם חשיפה ומניעת תגובה

תרופות

 

חסרון אחוזי

 

יותר אפקטיבי ממניעת תגובה לבד.

 

בנוסף בגלל שOCD בצורה החמורה שלו הוא הפרעה כל כך חמורה ומגביה, פסיכיאטרים התחילו לבחון את היעילות של ניתוחים נירולוגים לטיפול בOCD חמור. כדי לעבור את הניתוח לאדם צריך להיות OCD חמור לפחות 5 שנים וחייב לא להגיב לשום טיפול אחר ידוע. מספר מחקרים הראו שבערך 35 עד 45 מהמקרים האלה הגיבו די טוב לניתוח שהורס רקמת מוח באחד מהאזורים שקשורים להפרעה. עם זאת להרבה יש

תופעות לוואי.

 

BDD

 

שכיחות, גיל התפרצות, והבדלי מגדר

 

חלק מהמחקרים מעריכים שזו לא תופעה נדירה, שמופיעה אצל -1 2 אחוזים מהאוכלוסייה, ו8 אחוזים

מהאנשים עם דכאון. השכיחות נראית שווה בין גברים לנשים למרות שחלקי הגוף משתנים בין ברים ונשים. גברים יותר ממוקדים באיברי המין שלהם, מבנה גוף, התקרחות, נשים עסוקות בעור, בבטן בחזה, ירכיים ורגלים. גיל ההתחלה הוא לרוב בגיל ההתבגרות, בו יש התעסקות מוגברת במראה. לאנשים עם BDD לרוב יש גם אבחנה של דכאון שיכול להוביל לניסיון התאבדות או התאבדות לגמרי. בקרב 200 מטופלים עם BDD

 

אחוזים הייתה

אחוזים דיווחו על היסטוריה של אידאציה של התאבדות, 28

פיליפיס ומנרד מצאו ש80

 

היסטוריה של ניסיונות התאבדות. אחוזים גבוהים של קומרבידות עם חרדה חברתית וocd אבל לא גבוהים כמו דיכאון. 75 אחוזים מחפשים טיפול לא פסיכיאטרי (כמו ניתוח פלסטי.) מחקר אחר הראה ש8 אחוזים

מאלה שמחפשים טיפול קוסמטי עמדו בקריטריונים ל.BDD למרות שמחקרים אחרים מצאו גם 20 אחוזים. לרוב מי שעובר ניתוח או טיפול כלשהו לא מרוצים מהתוצאות. וגם אם הם מרוצים הם יטו לחזור לאבחנה של

.BBD

 

למה עכשיו- BDD קיים במשך עשורים וידועה כהפרעה אוניברסלית. למה אם כן הבחינה בספרות התחילה לא מזמן? אפשרות אחת שהשכיחות עלתה בשנים האחרונות בהתאם לכך שתרבויות מערביות יותר מרוכזות במראה. סיבה נוספת שלא נחקרה רבות שהרבה מהאנשים במצב הזה לא מחפשים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. במקום הם סובלים בשקט או הולכים לקוסמטיקאים או למנתחים פלסטיים. סיבות לאשמה ולסודיות כוללות דאגות שאחרים יחשבו שהם שטחיים, טיפשיים או עיוורים ואם הם מזכירים את הפגם אנשים אחרים ישימו יותר לב. חלק מסיבה לכך שאנשים יותר מחפשים עכשיו טיפול היא שההפרעה קיבלה

תשומת לב במדיה. שוחחו עליה בתוכניות אירוח.. ככל שיתייחסו אליה יותר הסודיות והבושה ייעלמו.