התפתחות שלטונו של היטלר

היטלר כאמור חושש מאובדן שליטה, מטרתו של יום החרם הוא לנתב את הפעולות המאולתרות הללו של האס אה ולנתב את השליטה אליו. יום החרם עובר דרך המפלגה כמו כן יום החרם חל

על יהודי גרמניה בלבד!

 

 

 

במסגרת ההוראות ליום החרם, צריך להיות תעמולה ופופלריזציה:

 

–   היטלר רגיש במיוחד לדעת הקהל הגרמנית והוא יודע שרוב הציבור הגרמני בא במגע עם

היהודים. צריך לדאוג שהאקט הזה יקבל את דעת הקהל –   חוסר הבטחון – לא בטוח שכל מה שאני עושה כנגד היהודים יאהבו אותו

 

 

כל  אקט כזה  של "יום חרם כנגד היהודים"  צריך  להיות לו  קודם לכן אקט  של הכשרת

הלבבות

 

אי לכך יש טענות כנגד היהודים במסגרת התעמולה ממש לפני יום החרם )ברובה תפיסה

גזענית:(

 

– שליטה בתקשורת – שליטה בכסף

• החרם היה אמור להתחיל ב1- לאפריל, יום שבת, והזמן שלו היה לא-ידוע )עד שהמפלגה

תחליט אחרת(

 

כמו כן, יש סיבות נוספות מבחינת היטלר והמפלגה הנאצית:

 

א. אבטלה – למה מטילים חרם על היהודים? כי היהודים לוקחים לנו את מקומות העבודה. ב.  דעת הקהל העולמית – אנו עם שוכר שלום והם היהודים מפיצים את דיבתה של גרמניה

בעולם, זה רק כנגדם.

 

החרם תוכנן לזמן בלתי מוגבל אולם הוא נמשך רק יום אחד משום שזה עורר תגובות מצד העולם וכמו כן בגלל שהנשיא הגרמני הינדרבורג טען כי זה עושה נזק לגרמניה ולכן ביטל אותו. היטלר

שוב היה רגיש לדעת הקהל וזה קשור לקונטקסט של אותם ימים.

 

יום החרם היה למעשה הלם מוחלט מבחינת היהודים, כי בזה קרסה האמניספציה ותשתית מאוד

מרכזית בזהותם של היהודים

 

יום החרם אומנם היה בלתי אלים ומסודר.

 

הישגי יום החרם:

 

א. התלכדות של המפלגה הנאצית מאחורי היטלר – מפני שהטוטאליות של יום החרם היה

מפגן כוח עצום של המפלגה הנאצית. ההחלטה בוצעה ללא עוררין.

ב.  ההצלחה של יום החרם הגבירה את הפחד העצום כנגד האוכלוסיה הגרמנית. רב

הגרמנים הבינו שלא כדאי להתעסק עם המשטר הזה.

ג. הוכיח את נחישות המפלגה הנאצית למלא אחר האידיאולוגיה שלה. ד.  היטלר הצליח להוכיח שהוא שולט – כל הביטויים הספונטניים שראינו, הם למעשה רצונו

המפורש.

 

בעיות שצצו ביום החרם:

 

א.  איך מגדירים "עסק יהודי?" – רוב בעלי המניות של העסקים הגדולים לא היו יהודים לכן

לא היה להם אינטרס לפגוע במפעלים שלהם בבעלות יהודית

ב.  מיהו יהודי? – בכדי להגדיר מהו עסק יהודי יש צורך להגדיר מיהו יהודי.

 

 

}להזכיר: חוק ההסמכה – מאפשר להיטלר לחוקק חוקים ללא הרייכסטאג{

 

בין אפריל '33 לדצמבר '33 יש חקיקה כנגד יהודים והוראות מפורשות מהמפלגה הנאצית.

 

א. שבועיים אחרי יום החרם מוצאים הרופאים מקופות החולים

ב. מוחל נומורוס קלאוזס באוניברסיטאות.

ג.  יועצי מס יהודיים נדרשים לאישור מס בכדי לעבוד.

ד. רופאי השיניים וטכנאי השיניים מוצאים מקופ"ח.

ה. מניעת סיוע לזוגות שאחד מהם לא ארי.

ו. ביטול אזרחות של יהודים שהיגרו לגרמניה בשנת .1918

ז. הקמת לשכה ארצית לתרבות שפתוחה רק לגזע ארי.

 

הפגיעה המרכזית היא באינטלקטואלים, ברובד העליון של יהדות גרמניה תוך שתיקה מוחלטת

של חבריהם באקדמיה.

 

במאי '33 – מתרחשת שריפת הספרים של סופרים יהודים.

 

תעודה: החזרת הפקידות הלאומית על כנה (7.4.33)

 

תהליך זה מיועד להאחדה )נאציפיקציה( במנגנון הממשלתי והמשטרי של פקידים נאמנים

לאומיים וגרמניים. מי שהתקבל בשנת 1918 מפוטר לאלתר כי הם מזוהים עם רפובליקת ויימאר.

מי שלא ארי? מפוטר. )אי לכך, יש להגדיר מיהו ארי.(

 

ההוראה הזו לא אומרת את המילה המפורשת על יהודים ולא בהכרח מדברת עליהם. עם זאת, רפובליקת ויימאר אפשרה את כניסתם לפקידות של יהודים ולכן, ניתן להגיד כי זה פוגע ברובו

ביהודים.

 

סעיף -4 כל מי שלא הולך בתלם הנאצי אפשר לפטרו: מי שמעז להגיד ביקורת על השלטון, מי

שלא נכנס למנגנון המפלגתי – יש כאן חובת נאמנות לשלטון כתנאי לקבלת משרה ציבורית!