מחקרים קודמים עשו הבחנה בין שני סוגי אנשים – סוג A וסוג .B סוג A אלו אנשים שמאופיינים בתחרותיות, מחויבות קיצונית לעבודה, חוסר סובלנות, קוצר רוח, ואי נעימות כללית. (סוג B הם אנשים נעימים יותר( במחקר אחד הראו כי אנשים עם סוג אישיות זה יש סיכוי רב פי כמה ללקות במחלות לב. מחקר חדש יותר הציג סוג חדש של אנשים – סוג .D לאנשים אלה יש נטייה לחוות רגשות שליליים וגם להרגיש יותר חוסר ביטחון וחרדה. סוג אישיות זה פגיע במיוחד להתקפי לב ביחס לאנשים ללא
תכונות אלה.
דיכאון : לאנשים עם מחלות לב יש סיכוי גבוה פי 3 ללקות בדיכאון מאשר אנשים בריאים. ייתכן כי התקף הלב הוא זה שגרם לדיכאון, אך בכללי דיכאון היא הרבה יותר שכיחה אצל אנשים שלקו בהתקפי לב מאשר אנשים עם מחלות אחרות (אפילו סרטן.) דיכאון הוא גם גורם סיכון להתקפי הלב עצמם. מחקר הראה ש8 אחוז מתוך האנשים שחוו MDD אי פעם, קיבלו התקף לב לפחות פעם אחת ב14 שנים שלאחר הדיכאון. זה
בניגוד לאנשים ללא היסטוריה של דיכאון שרק 3 אחוז לקו בליבם. מה הקשר בין דיכאון למחלות לב?
בדומה להסברים הקודמים בפרק – הלחץ גורם ליצור יתר של מערכת החיסון – שהיא מציפה את הדם בcytokine דלקתי. אנזים זה יכול להשפיע על המוח ולתרום להיווצרות דיכאון. אותו ציטוקין גורם במאפייניו
למחלות לב.
חרדה: מחקרים הראו קשר חזק בין חרדות ופוביות לבין דום לב. במחקר מפורסם, 34,000 אנשים אובחנו
בסוגי פוביות שונות כמו אגורפוביה והתקפי פאניקה. על פני שנתיים, לקבוצה שאובחנה כהכי לחוצה עם
מירב החרדות היה סיכוי גבוה פי 6 לקבל דום לב.
בדידות וחסך בחוסן חברתי: לגורמים חברתיים קשר חזק עם התפצחות מחלות לב. לקופים שגודלו בבדידות
היה הצטברות שומן בוורידים (תרשת נפוצה) פי 4 מקופים שגדלו עם קופים אחרים. בדומה, אנשים שיש
להם מעט חברים או שמעידים על עצמם שאין להם תמיכה חברתית – סיכוי גבוה יותר לפתח מחלות לב.
החשיבות של וויסות רגשי:
לאחר שלמדנו כי דיכאון חרדה וכעס כולן קשורות למחלות לב, נשאלת השאלה עד כמה ויסות רגשי רלוונטי לסוגיה. מחקרים חדשים מראים שהאנשים שהכי פחות מצליחים לשלוט בכעסם, יש סיכוי הכי גדול לקבל
מחלות לב. במחקר אחר, מתוך 1120 אנשים שנבחנו במשך 13 שנים, היו אלה עם יכולות וויסות הרגש הטובות ביותר שהראו את הסיכוי הקטן ביותר להתפתחות מחלות לב. כל אלה מצביעים על חשיבות היכולת
לווסת רגש.
טיפול במחלות הקשורות ללחץ
ישנה חשיבות רבה לטיפול פסיכולוגי לצד הטיפול התרופתי במחלות הלב. מחקרים מראים כי ניתן להציל
אלפי חיים בשנים על ידי נתינת של תרופות אנטי דיכאוניות לאנשים שסובלים ממלחות לב או התקפי לב.
תרומה של טיפול פסיכולוגי : להיפתח ולספר על הבעיות בצורה שיטתית היא צורה טובה בשביל אנשים להקטין את השפעת הלחץ על הבריאות. מחקר אחד הראה כי אנשים שכתבו על הרגשות שלהם, חוו פחות כאבים מאשר קבוצת הביקורת. הקשר בין פורקן רגשי לבין שיפור קליני משוער בכך שהחולים מקבלים
הזדמנות לקתרזיס רגשי. דבר זה עוזר להתמודדות עם הרגשות, מה שמקל על תפקוד המערכת החיסונית.
טיפול BIOFEEDBACK : מטרת סוג טיפול זה הוא שהחולים יהיו מודעים לקצב הלב שלהם, לחץ הדם,
ומתיחות.
הרגעה ומדיטציה: ישנם ראיות שטכניקות הירגעות עוזרות לחולים עם לחץ דם גבוה. במחקר , 194 נבדקים עם לחץ דם גבוה (וכרוני,) היו צריכים לבצע מדיטציה של 20 דקות פעמיים ביום. אל מול קבוצת הביקורת שעשתה תרגילים פיזיים, אלה שעשו את המדיטציה הראו ירידה משמעותית בלחץ הדם, יותר מאשר קבוצת
הביקורת.
:CBT מחקרים מראים שגם CBT הוא כלי יעיל בטיפול בכאבי ראש ומחלות לב. בכללי, ההחלטה של אדם
להאט את קצב החיים בכללי היא החלטה שמשפרת את בריאותו של האדם.