קריטריונים לפי הDSM
.A חרדה ודאגה מתמשכות שקורות יותר ימים מאשר לא לפחות שישה חודשים על מספר אירועים או
פעילויות.
.B האינדיבידואל מוצא זאת קשה לשלוט בדאגה
.C החרדה ודאגה מקושרת לשלושה או יותר מהבאים: (רק סימפטומים אחד נדרש לילדים)
feeling keyed up or on edge שקט אי .1
.2 נטייה להתעייף בקלות.
.3 קשיים בריכוז או תודעה שנעשית ריקה.
.4 עצבנות
.5 מתח בשרירים
.6 הפרעות בשינה
נגרמו על ידי מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה בחיים
.D החרדה, דאגה או סימפטומים פיזיולוגים
החברתיים, מקצועיים או אזורים חיים משמעותיים אחרים.
.E ההפרעה לא מיוחסת להשפעות פיזיולוגית של שימוש בחומרים או מצב בריאותי.
.F ההפרעה לא מוסברת טוב יותר על ידי הפרעות אחרות..
כשהחרדה נעשית כרונית, מתמשכת, לא רציונלית. הקריטריון בDSM 5 מדגיש שהדאגה צריפה לקרות יותר ימים מאשר לא במשך שישה חודשים וחייבת להחוות כלא נשלטת. הדאגה צריכה להיות על מספר של אירועים או פעילויות והתוכן שלה לא מוגבל להפרעה אחרת שקורת באותו זמן, כמו הדאגה מעוד התקף חרדה. החוויה הסובייקטיבית של חרדה מתמשכת צריך להיות מלווה בלפחות שלוש משישה סימפטומים נוספים כמו מטח שרירים ונטייה לעייפות. סביב DSM 5 היה דיון האם זה אופטימלי לשים סט קריטריונים
לGAD והאם השם הזה אופטימלי. לבסוף לא היו שינויים מהDSM .4
התמונה הכללית של סובלים מההפרעה זה שהם חיים בדאגה מתמדת מהעתיד, מתח כרוני, דאגה, וחוסר נוחות דיפוזי שאי אפשר לשלוט בו. מראים דריכות מוגברת לסימני איום, ומראים כמה התנהגויות הימנעות כמו התמהמהות, בדיקה, או שיחה לאדם אהוב באופן תדיר לראות אם הוא בטוח. התנהגויות כאלה קורות
גם בהפרעת חרדה אחרות, אבל ההתייחסות אליה כאל הפרעת חרדה בסיסית.
הדאגות התמידיות של אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת מותירות אותם מודאגים וחסרי מוטיבציה. במחקר הספרות המרכזיות של דאגה היו במשפחה, עבודה, כספים ומחלות אישיות. לא רק שיש להם קושי בקבלת החלטות אלא גם אחרי שהם מקבלים אותה הם מודאגים אפילו אחרי שהם הולכים לישון, חושבים על טעויות ונסיבות לא צפויות שגרמו להחלטה שלהם להיות שגויה ותוביל לאסון. אין להם הערכה להגיון שבו הם רובנו מסיקים שאין טעם לענות את עצמנו בהשלכות עתידיות על מה שאין לנו בו שליטה. לא מפתיע שבמחקר על
GAD מצאו פגיעה משמעותית באיכות החיים כמו ב.MDD
שכיחות, גיל התפרצות והבדלי מגדר
GAD יחסית הפרעה נפוצה. 3 אחוזים שכיחות של שנה, ו 5.7 אחוזים שכיחות של כל החיים. נוטה להיות
זאת עם .recurrence
כרונית . במעקב של 12 שנים על סובלים, 42 אחוזים לא החלימו, ומאלה שכן חצי חוו
אחרי גיל חמישים נעלם לחלק מהאנשים. אם נעלמת היא מוחלפת עם הפרעות סומאטיות ובעיות בריאות.
יחסי גברים נשים, פי 2 נשים. למרות שזו הפרעה נפוצה רוב האנשים עם ההפרעה מתפקדים למרות רמות
MDD או הפרעת חרדה.
being well נמוך. פחות סביר שהם יגיעו לקליניקה מאנשים עם
חרדה גבוהות ו
למרות זאת הם מגיעים יותר לרופאים עם תלונות רפואיות ומגיעים הרבה יחסית לרופאים.
גיל התחלה קשה לקבוע בגלל ש60-80% זוכרים שהיו להם חרדה כל חייהם וחלק אחר מדווח על התפרצות איטית ומתמשכת. למרות זאת, מחקרים מראים ש GAD מתפתחת במבוגרים בוגרים יותר, עבורם זו הפרעת
החרדה הכי נפוצה.
קומורבידיות
בדרך כלל יש קומורבידיות לרוב עם הפרעות חרדה ומצב רוח כמו הפרעת חרדה, הפרעה חברתית, פוביה ספציפית, PTDS ו .MDD בנוסף הרבה סובלים חווים התקפי חרדה תדירים בלי לעמוד בקריטריונים של הפרעת חרדה. לא מפתיע ששימוש נרחב בסמים, כדורי שינה, ואלכוהול מסבך את היכולות לתת תמונה
קלינית ל.GAD/
