הפרעות אכילה

 

 

דוגמה של דוגמנית ששמה אנה קרולינה, שמתה מאנורקסיה שהייתה בת 21 ב.2006

 

עוד מפורסמות עם הפרעות אכילה: ניקול ריצ'י, הנסיכה דיאנה, מרי קייט אולסן…

ב2006 מארגני שבוע האופנה במדריד החליטו להחרים דוגמניות עם BMI קטן מדי, וחוק זה התפשט בעולם. השמנת יתר אינה הפרעה שמוגדרת ע"י הDSM אבל היא בעלת שכיחות הולכת וגוברת, עם שיעורי תחלואה

ותמותה גבוהים יותר מכל ההפרעות אכילה האחרות.

 

אספקטים קליניים של הפרעות אכילה

 

אנורקסיה נרבוזה:

 

פחד אינטנסיבי מעלייה במשקל או השמנה, ביחד עם התנהגויות שמובילות למשקל גוף נמוך.

 

למרות שנהוג לחשוב על אנורקסיה כהפרעה מודרנית יש לה ראיות עוד בספרות המוקדמת:

 

ב1689- ריצ'רד מורטון תיאר שני מטופלים: ילדה בת 18 וילד בן 6 שסבלו מ"צריכת מזון עצבנית" שגרמה לאיבוד רקמות גוף. המטופלת בת ה18- סירבה לטיפול ונפטרה בסופו של דבר. ב1873- ההפרעה תוארה לראשונה כסינדרום קליני ע"י צ'רלס לאסיי וסר ויליאם גאל. גאל אף תיאר ילדה בת 14 שהתחילה "ללא סיבה נראית לעין להפגין סלידה ממזון, ומהר מאוד סירבה לכל דבר חוץ מחצי כוס תה או קפה." אחרי ששכנעו

אותה לאכול, היא החלימה באופן מלא.

 

בולימיה נרבוזה:

 

מאופיינת בפרצי אכילה בלתי נשלטים  ואז שימוש בהתנהגויות למניעת עלייה במשקל,  כמו  הקאה  ואימון

גופני מופרז.

 

ההפרעה מזוהה כהפרעה פסיכיאטרית לא הרבה זמן: הפסיכיאטרי הבריטי ראסל הציע את המונח ב,1979-

 

bousביוונית = שור, וLioms = רעב. משמעות המונח היא רעב

וזה אומץ לDSM ב.1987- מבחינה מילולית,

שגורם לאדם לאכול כמו שור.

 

 

במקרים בהם אדם מתאים מבחינת הקריטריונים לשתי האבחנות (אנורקסיה ובולימיה) – האבחון לאנורקסיה "ינצח." זאת משום ששיעור התמותה בקרב אנורקסים גבוה יותר, ולפי הDSM- ההפרעה המסוכנת יותר

מקבלת עדיפות דיאגנוסטית.

 

הפחד מלהשמין קיים בשתי ההפרעות והוא קשור בהתפתחות ההפרעה: הרצון להיות רזה גורם להגבלת

אכילה. בבולימיה, עם הזמן הנחישות הזו יורדת בהדרגה, והאדם מתחיל לאכול "אוכל אסור" ועתיר קלוריות,

או כל דבר זמין (אפילו בצק עוגיות למשל.) במשך בולמוס ממוצע, אדם בולמי יכול לצרוך 4,800 קלוריות. לאחר מכן מגיע ניסון לאזן את חוסר השליטה ע"י הקאה, צום, משלשלים וכו.' למרות שהסובלים מבולימיה

לרוב סולדים מהתנהגות זו, הדפוס הזה נמשך משום שהטיהור משכך את הפחד מלהשמין מאכילת היתר.

 

הפרעת בולמוסי אכילה(BED) Disorder Eating Binge :

 

• ההפרעה, שקיבלה סטטוס משני ב,DSM4- קיימת כיום כהפרעה קלינית מאובחנת (ב.)DSM5-

 

• הבדל מהותי בין BED לבולימיה הוא: היעדרן של התנהגויות מפצות בקרב סובלים מBED- לאחר

הבולמוס עצמו. כמו כן, בהפרעה זו יש פחות התעסקות בדיאטה, בשונה מאנורקסיה ובולימיה. מן הסתם,

ההפרעה הזו מקושרת עם משקל עודף והשמנת יתר, אף על פי שמשקל אינו גורם מאבחן של ההפרעה. מעניין כי אנשים הסובלים מBED- מפגינים חשיבות רבה יותר עבור משקל ודימוי גוף מאשר אנשים שמנים

שאינם סובלים מההפרעה, ומהבחינה הזו ניתן לומר כי ההפרעה דומה יותר לאנורקסיה ובולימיה.

 

גיל ההופעה והבדלי מגדר:

 

• למרות שהפרעות אכילה נחשבות הפרעות "מודרניות," קיימות עדויות להפרעות מסוג זה עוד מתקופת

גאלן במאה ה2- לספירה.

 

• למרות שבאופן כללי נדיר לפתח הפרעות אכילה לפני גיל ההתבגרות יש מקרים של ילדים לפני גיל 7

שפיתחו הפרעות אכילה, בעיקר אנורקסיה. BED מתפתחת לרוב בקרב אנשים מבוגרים יותר, סביב גיל 30-

.50

 

• גורם סיכון  להפרעות  אכילה  בקרב  גברים  הוא  הומוסקסואליות.  הסבר  משוער  לכך  הוא  כי  גברים

באוכלוסייה זו, בדומה לנשים, מנסים להיתפס מושכים ע"י גברים אחרים, ולכן דימוי גוף הופך אצלם לעניין בעל משמעות רבה יותר. קבוצות סיכון נוספות בקרב גברים הם מתאבקים ורוכבי סוסים, שעבודתם קשורה

באופן ישיר למשקל גופם.

 

שכיחות ההפרעה:

 

• BED הינה הפרעת האכילה השכיחה ביותר עם שכיחות במהלך חיים של 2% בקרב גברים ו3.5%- בקרב

נשים. שכיחות עולמית: .1%

 

• בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר שיעורי ההפרעה גבוהים יותר.