הנדסת אנוש – אפיון סביבת השימוש

מורכבות הסביבה

אין מורכבות מנטאלית רבה. אין מורכבות רבה בסביבה.

במקרה זה הסביבה לא מורכבת, אין פעולות רבות שעושים בו זמנית.

מורכבות הסביבה- דוגמאות

• חדר בקרה (של האח הגדול)! – דוגמה קלסית לסביבה מורכבת: אינטגרציה בין מקורות מידע רבים

במקביל, פעולות מנטליות מורכבות (פחות פיזיות)

• נהיגה: שילוב של מקורות מידע מתוך הרכב ומחוצה לו, פעולות מנטליות ופיזיות מורכבות שנעשות במקביל (בו-זמנית: היגוי, האצה ובלימה, איתות, תאורה, מגבים, תיאום עין-יד-רגל, קבלת החלטות

בשברירי שניות, תמרורים, רמזורים, רכבים מסביב, הולכי רגל)

• גם להולכי רגל הסביבה יכולה להיות מורכבת, למשל כתיבת סמס בזמן חציית כביש.
• גם הסביבה הביתית יכולה להיות מורכבת, כי הרבה פעמים מנסים לבצע מספר פעולות במקביל: להשגיח

על כמה תבשילים / ילדים / מכשירים במקביל.

קצב השינויים בסביבה

על פי שעות הכניסה והיציאה. אולי סטטית במקרה של העברת כרטיס באמצע הלילה. דוגמה: נסיעה במכונית – השתנות הסביבה היא מאד מהירה ולאו דווקא צפויה

בכביש בינעירוני יש בדרך כלל קצב קבוע יותר, דווקא בכבישים עירוניים יש יותר הפתעות. ואכן, מדו"חות של אור ירוק ומידע באינטרנט ניתן ללמוד שבארץ 60-80% (תלוי במקור, תלוי בשנה) מהתאונות

מתרחשות בדרכים עירוניות!

 

מיפוי סיכונים

סיכון הוא לאנשים ולא למכשיר. גשם: ייכנס לתנאי סביבה. סיכונים: סכנת החלקה.

 

 

מיפוי האינפורמציה

אינפורמציה בסביבת העבודה יכולה להיות:

אינפורמציה מתריעה (אזהרות- שלטים אזעקות וכדו,)' אם יש אזהרות על המכשיר עצמו זה לא נחשב.

אולי יש שלט על התנור שליד. אינפורמציה מיידעת (מה המצב הנוכחי- שעון, טמפרטורה במזגן, העברת מידע בין משמרות, בין צוותים

ובין בודדים בצוות וכדו)'

אינפורמציה מזהה (פרטים טכניים: יציאה (מזהה איפה הדלת.) סוג מכונה, סוג תהליך, המיפוי הכי רחב.

וכדו.)'

אינפורמציה בסביבה יכולה להגיע מכל החושים. (ראייה, שמיעה, ריח) זמינות האינפורמציה– עומס מול חוסר. סביבה יכולה להיות ענייה באינפורמציה הדרושה לביצוע המטלה

ובכך לפגום ברמת הביצוע, אולם גם אינפורמציה רבה, שאינה רלוונטית לביצוע המטלה עשויה לפגום

בביצוע בגלל שהיא מעמיסה ללא צורך 1992( .)Wickens,

לשים לב!! לא מדובר באינפורמציה המגיעה מהמערכת עצמה, אלא במידע הקיים בסביבה שלה ועשוי

להשפיע על השימוש במערכת.

זה קשור גם למורכבות – ככל שיש יותר מידע שהמשתמש צריך כדי לבצע את עבודתו עם המערכת, הוא

עמוס יותר, צריך לחלק קשב בין מקורות מידע שונים.

 

לדוגמא, בניתוח סביבה של מכונת מכירת כרטיסי רכבת, מפת קווי הרכבת תלויה ליד.

עוד דוגמה שאפשר להשתמש בה להבנת ההבדלים בין הסוגים השונים: אינפורמציה בנתב"ג (מתריעה:

"העישון אסור בכל אולמי בית הנתיבות," "זוהי הודעה אחרונה לנוסעי טיסת,"… אזעקה כשנפתחת דלת- חירום, מיידעת: לוח המראות ונחיתות, שעון, צליל חיווי של המעלית המגיעה לקומה, או מודיעה על זהות

הקומה, מזהה: שלטי חנויות, שלטי הכוונה, זיהוי של קומות ואזורים, שלטים מעל דוכני הצ'ק-אין.)

מיידעת- מידע שנוטה להשתנות: למשל קומות במעלית, זמני המראה, שעון, טמפרטורה.

מזהה- מידע שנשאר קבוע (פרטים טכניים:) מיקום של חנויות.

 

 

מערכות סמוכות או תומכות

 

תומכות– מערכת נוספת שבלעדיה המערכת הנוכחית לא תוכל לפעול. השימוש במערכת הנוספת תומך

בביצוע של המשתמש מול המערכת אותה אנו מאפיינים.

• המערכת של האוטובוסים שנותנת את המיקום שלהם (לטובת )moovit
• הקופה בסופרמרקט שמזהה את הקופונים מהאפליקציה ומורידה את ההנחות.

מערכות סמוכות–האם השימוש מושפע ממערכות אחרות איתן המשתמש עובד במקביל או הנמצאות

בסביבה בעת השימוש? למשל דיבור בטלפון בזמן ביצוע משימה עם המערכת. לדוגמא: טלפון, רדיו וכו.'

מערכת לממכר כרטיסי רכבת: לצורך בחירת תחנה המשתמש בוחר יעד בלוח סמוך למערכת המכירה.

(אפילו אם הוא רק בוחן את זמני הגעת הרכבות.)