הגישה ההתנהגותית

 

 

´  מבוסס על למידה

 

´  כזכור, גישה זו מתקשה להסביר אטיולוגיה (וגם תכנים מסוימים) אך נקודת החוזק היא מנגנון

השימור.

 

´  גירוי ניטרלי (שירותים) . מוצמד לגירוי מעורר חרדה (מחלה)

 

(מבחינה התנהגותית  לא מסביר למה זה קרה אלא למה זה משתמר. גירוי נטרלי נצמד לגירוי מעורר חרדה.

כמו בכל הפרעות חרדה. הטקס הוצמד לפחד שאמא שלי תמות. חיזוק שלילי).

 

´  האדם מפתח התנהגויות שנועדו להפחית את החרדה

"safety behaviors" ,קומפולסיה ,טקס  ´

´  חיפוש אחר הרגעה (למשל שאמא תטעם קודם, או הרגעה בקשר זוגי)

´  מועיל בטווח הקצר, משמר את המצב בטווח הארוך

 

הגישה ההתנהגותית – ERP (טיפול)

 

´  מניעת תגובה Prevention( )Response (מניעת הטקס)

´  חשיפה )Exposure( – הדרגתית, על מנת לפתח הביטואציה

´  בשלב כלשהוא החרדה מתחילה לרדת… לבסוף הטקס יוכחד.

´  מודלינג: המטפל כמודל (מטפל עושה דברים או אומר דברים שהמטופל מפחד ממנו)

 

 

ספר לעזרה עצמית (פואה ווילסון, )2001

´  "די לאובססיה" –

 

 

הגישה הקוגניטיבית

 

פירושי המציאות שגויים ומעוררים חרדה

 

מודל ששת כשלי החשיבה:

 

´  תפיסת אחריות מוגברת (האדם מרגיש שהוא זה שצריך למנוע נזק גם במצבים שאחרים הוא לא

אחראי).

 

´  דגש-יתר על תהליכי חשיבה (נותן הרבה כוח למינד, אם חשבתי על משהו מסוים, אז אולי זה יקרה.

בOCD אני חושב שהמחשבה שלי יוצרת בקיצוניות מציאות).

 

´  הערכת-יתר של סכנות בעולם

´  צורך מוגזם בשליטה במחשבות ודחפים

 

 

OCD יעשו טקסים כדי או יתאבססו על

´   קושי מול עמימות (מצבים שאין תשובה אחת. אנשים עם

).זה

 

´  פרפקציוניזם

 

 

בטיפול בוחנים את נכונות המחשבות

 

חיסרון: "רשימת מכולת" (רשימת מכולת של סכמות, אין הרבה מחקר למה הן באות ביחד, חוץ מלהתווכח

על המחשבות אין הרבה מה לעשות. )

 

CBT

 

מיושם הרבה פעמים באופן משולב

 

אלמנט פסיכו-חינוכי (שנעזר כיום גם בידע נוירופסיכולוגי: תקלה בתהליך הסינון במוח) זה מאפשר זיהוי עצמי של ה- loop האובססיבי… (פסיכו חינוכי, נעזר בידע לגבי ,OCD להסביר שאתה מחפש אישורים וזה מגביר

את החרדה. אדם עצמו יכול לראות תהליכים אובססיביים).

 

גישה כללית – לקחת את השליטה בחיים בחזרה. להילחם! (כשותף של המטפל עוזר לעצמך להיגמל גם

מהמחשבה וגם מהטקס. להילחם, מדבר על CBT קלאסי דור .2 היום קיים CBT דור ,3 מיינדפולנס בייסד.

במקום להתווכח עם המחשבות ולהילחם בהם אנחנו מקבלים אותם. לקבל את הפחד החרבה והפאניקה, אבל לא עבד של המיינד שלו. ילמד להסתכל על האובססיה כמשהו שחולף לי במיינד, יכולה להיכנס ולצאת

וחולף.)

 

מה באמת היית רוצה לעשות עכשיו?

 

דוגמא: א' וקריאה על נגיף הHIV-

 

יעילות הטיפול

 

(מחקרים בעייתיים כי הם תלוי מחקר ודגימה.)

 

´  הטיפול היעיל ביותר הוא ההתנהגותי 2013( al., et Olatunji 2011, Foa, & )Franklin

´  גם הקוגניטיבי נתמך אך ללא יתרון על פני ההתנהגותי אלא לעתים להפך.

´   חיסרון משמעותי: אחוז נשירה או סירוב לטיפול גבוה )30%-47%( ( 2007; al., et Bjorgvinsson

)Twohig et al., 2010

 

´   כמו  כן –  במקרים רבים לא ניתן להגדירו כ"ריפוי"  אלא הפחתה בסימפטומים ושיפור איכות חיים.

לרוב הסימפטומים ממשיכים בעוצמה קלה/מתונה 2004( al., et )Eddy

 

גישה ניורו פסיכולוגית (מצויה בקונצנזוס)

 

´  הפרעה של המוח – תקלה ביוכימית (לא הורות, אישיות, או דחפים)…

´  "איתות" מוחי שגוי על סכנה (יכול להיות סימן קלוש של סכנה, לדוגמה פחד מסרטן, אבל איתות

הרבה יותר חזק). ´  במקום שהמחשבה תעבור סינון, המוח נותר תקוע

´  המעגל העצבי ממשיך לאותת בחזרתיות, מחוסן מפני רציונליות

´  אין חשיבות לתוכן, זה מקרי

´  מהווה הסבר לחוסר יעילות הטיפול הדינמי. (בין אם התוכן רנדומלי לגמרי, או שיש לו משמעות

אישית)

 

´   מחקרי   סריקה  מוחית MRI( )PET,  הראו פעילות-יתר באזור  גרעיני הבסיס (הganglia-  )basal

ובתוכם בייחוד בnucleus- caudate (הגרעין הזנבי,) באזור האורביטלי של האונה הקדמית, בתלמוס,

ובאמיגדלה.

 

´  לאזורים אלו תפקיד בסינון מידע לא חשוב ושימור (חזרה על) התנהגויות!

´ ביחד מהווים את ה: “cortical-striatal-thalamic” Circuit (מעגל קורטיקו- סטריאטלי-תלמי)

´  נמצא כי טיפול מוצלח (בשיטות שונות) מלווה בהפחתה של הפעילות באזורים אלו!

´  השערת הסרוטונין – OCD נובע מרמות לא אופטימליות של סרוטונין, וחסרונו מורגש באזור ה- basal

ganglia (גרעיני הבסיס.) (לא ברור מה יש עודף של סרוטונין או חוסר.  SSRI מעלה סרוטונין, אולי

בטווח הארוך הם מורידים אותו.. לא כל כך ברור).

 

´  אכן, SSRI’s משפרים OCD

´  כמו כן, פגיעה באזור זה מייצרת את הסימפטומים