מערכת החיסון מגנה על הגוף מווירוסים ובקטריה. פגיעה במערכת החיסון תפגע ביכולת זו. קו ההגנה הראשון של המערכת הם כדוריות הדם הלבנות. .)leukocytes( מיוצרים במרת העצם. סוג תא אחד הם תאי ,B תוקפים אנטי-גנים (בקטריות ווירוסים,) וסוג תא שני הם תאי .T תאי הT מסתובבים חופשי בדם, וכל תא כזה יודע לפעול כנגד אנטיגן מסוים. תאי הT אינם יודעים לפעול לבד, ועל מנת להפעילם, תא חיסוני אחר שנקרא macrophage עוטף את הבקטריה ומאפשר לתאי הT לזהות אותה ולהשמידה. תאי הB פועלים בצורה אחרת. הם מזהים אנטיגנים בדם, ומתחילים להשתכפל ולייצר anti-bodies שמסתובבים בדם. לתאי הB לוקח כ5 ימים לייצר את אותם נוגדנים, אך מערכת החיסון זוכרת את האנטיגנים, ובעתיד תזכור אותם
ותוכל לייצר נוגדנים מהר יותר. פעולתם של תאי B וT נתמכת על ידי ה macrophages ו.granulocytes
חומר נוסף חשוב במערכת החיסון הוא .cytokine אלו הם חלבונים שמשמים לתקשורת בין תאי הדם הלבנים. מה שמעניין במיוחד, זה שהציטוקין יודע לתקשר עם המוח. אותו חומר מעביר למוח מידע על דלקות ופגיעות בגוף. קשר זה מאפשר למוח להשפיע על הנעשה במערכת החיסונית – מה שמסביר את התופעות
שהעלינו עד כה בפרק.
הציטוקין יכול לעורר את ציר ה,HPA ובכך לעורר יצירת קוריטזול. בגלל שיש השפעה למוח על הציטוקין,
גורמים רגשיים ופסיכולוגים יכולים להשפיע על מערכת יצור הקוריזטול, לרעה או לטובה. כשאדם חולה, ההתנהגות שלו הרבה פעמים תכלול תסמינים של דכאון – אובדן תאבון, חשק מיני וכו,' כתוצאה מהעבודה
של הציטוקין.
לחץ, דיכאון, והמערכת החיסונית
לחץ יכול להאט את תהליך השיקום של הגוף בין 24 ל40 אחוז. מן הצד השני, צחוק קשור לחיזוק המערכת החיסונית. הלחץ שפוגע במערכת החיסונית בצורה הקשה ביותר הוא לחץ כרוני (הנוצר מאבטלה או אובדן
של דם אהוב.) למובטלים רמות נמוכות יותר של חוסן מערכת חיסונית מאשר אנשים עובדים.
לחץ כרוני ודיכאון יכולים להגדיל את יצור הציטוקין .IL6 דיכאון מג'ורי נקשר ליצור מוגבר של ציטוקין זה. רמות גבוהות של ציטוקין זה אפשר למצוא אצל אנשים עם בעיות משקל ומעשנים. לסיכום, המחקרים מראים כי
לחץ כרוני ודיכאון יכולים לפגוע באיזון של המערכת החיסונית ובכך לפגוע בבריאות.
לחץ ובריאות פיזית
בפרק זה אנחנו נעסוק בהשלכות הפיזיות שקשורות ללחץ (או מתח.) יש עכשיו עניין הולך וגדל בפסיכולוגיה חיובית – עיסוק בתכונות אופי כמו הומור, חמלה, והכרת תודה שיכולות להשפיע על הבריאות הנפשית
והפיזית שלנו. ביצעו מחקר ובו ביקשו משני קבוצות שונות של אנשים לדמיין אירוע שלילי בין אישי כמו עלבון, דחייה, בגידה באמון. קבוצה אחת קיבלה הנחיה לחשוב על האירוע באור סלחני ואמפתי, כאשר הקבוצה
השנייה קיבלה הנחיה להתבוסס בכעס ולהישאר בדמות הקורבן, ולפתח טינה. התוצאות הראו שהקבוצה ששמרה טינה וכעס הייתה יותר לחוצה, לחץ דם גבוה וקצב לב גבוה. גם לאחר שהניסוי הסתיים ואמרו להם להירגע, הם לא הצליחו. הסיקו מכך שאנשים ששומרים טינה, ולא משחררים מהכעס, ממש פוגעים
במערכות הפיזיולוגיות שלהם, במיוחד במערכות החיסוניות ומערכת הלב.
ניקח לדוגמא את מערכת הלב, ונבחן כיצד הקשר בין המערכת הפסיכולוגית למערכת הבריאות בא לידי מביטוי בקטע הבא: מתוארים חייו של רופא לחוץ שכל חייו היה איש קשה, בגיל 44 חטף התקף לב. בוחנים
מה הסיבות לכך:
:HYPERTENSION Hypertension זה הוא מצב כרוני של לחץ דם גבוה. מצב זה יכול להגדיל את הסיכוי למחלות לב ולהתקפי לב, בנוסף למחלות רבות אחרות. ברוב המקרין, אין גורם ספציפי למצב זה. חוקרים רבים מאמינים כי Hypertension נגרם מפגיעות ללחץ דם גבוה בעקבות לחץ רגשי. לחץ כרוני יכול להוביל להחמיר את חומרת לחץ הדם. מכאן אנחנו יכולים להבין כי אדם שאינו מצליח להתמודד עם הלחץ בחייו
מגדיל את סיכוייו לבעיות לב.
- נותנים בתור דוגמא לקבוצת סיכון את האפריקאים האמריקאים – שחשופים להרבה לחצים בתור
קבוצה מוחלשת ולכן סובלים יותר מ.Hypertension
התקפי לב: לחץ מגדיל את הסיכוי לקבל התקף לב. מחקרים הראו כי בימים ובשבועות לאחר רעידות אדמה, אחוזי הלוקים בהתקף לב גדל משמעותית. לחץ יום – יומי יכול גם הוא לגרום להתקפי לב. הגורמים שמייצרים את מירב הלחץ בהיקשר זה קשורים לעבודה – דרישות גבוהות מן המעסיק וחוסר שליטה על החלטות. רוב האנשים שסובלים מלח בעבודה יחוו התקף לב בחזרה מסוף השבוע (ראשון או שני.) גם דיבור מול קהל יכול
לגרום ללחץ גבוה ומסוכן.