בDSM-IV- תת-סוגים (פרנואידי, לא מאורגן, קטטוני, לא מובחן, ורזידואלי) חלוקה לא יעילה – שונות בתוך הקבוצות כמו שונות בין הקבוצות, וחוסר יציבות/מהימנות הקטגוריות, וללא
משמעות לתכנית טיפולית. (לא היה תוקף מתכנס ומבחין, שונות בתוך היא כמו שונות בין) במקום, ב,DSM-5- גישה רב-ממדית לדירוג חומרת הסימפטומים
מעבר לסימפטומים- הפרעה תפקודית
פגיעה ביכולות קוגניטיביות, למשל:
Ø Overinclusiveness (חוסר יכולת לסנן)
Ø פגיעה בחשיבה מופשטת (יכולת לא להסתכל על הדבר עצמו אלא על מה שהוא מבטא, דימוי,
או במבחנים
אינטליגנציה
להם סכיזופרניה, הרבה פעמים במבחני
מטאפורה. אנשים שיש
שמאבחנים סכיזופרניה, שואלים אותם מה ההבדל בין מטוס לציפור- ציפור היא כחולה. מה
המשמעות של המשפט טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ, אנשים עם סכיזופרניה יענו שעדיף
לשמור את הציפורים קרוב כי הן עלולות לברוח).
Ø פגיעה בזיכרון
Ø פגיעה בקשב
פגיעה בקשב וריכוז
"אני לא יכול להתרכז. מה שמפריע לי זה הסחה של הקשב. הצלילים מגיעים אלי, אבל אני מרגיש שהמוח שלי לא יכול להתמודד עם הכל. זה קשה להתרכז בצליל אחד כלשהו. זה כמו לנסות לעשות שניים או שלושה
דברים שונים בו-זמנית."
Attentional filter -קשבי סינון
(חושבים שהמנגנון הקשור לבעיית הקשב בסכיזופרניה הוא מנגנון הסינון)
אנו כל הזמן מסננים גירויים כך שלא הכל ייכנס למודעות- 1958) (Broadbent, filter Attentional בסכיזופרניה: הפניית קשב ועיבוד מידע של אינפורמציה לא רלוונטית גם כשזה כרוך בהפסד (כלומר זה לא
נשלט.)
נראה כי יש פגיעה באינהיביציה, קושי לא להגיב לגרייה סנסורית.
אפידמיולוגיה ומהלך
שכיחות 0.7%-0.3% lifetime אך מאוד משתנה בין אוכלוסיות (משתנה בין מדינות, בין מיעוטים באותה
מדינה. תלוי בקובצת הייחוס).
התפרצות הפסיכוזה לרוב בין גיל ההתבגרות המאוחר לאמצע שנות ה30- (לרוב בשנות ה)20-
לפני גיל ההתבגרות )>12( מאוד נדיר )2:100,000(
התחלה לרוב הדרגתית סימפטומים שליליים לאורך החיים (תהליך "זחלני-" גם שהאדם ברמיסיה, בריא, עדיין יהיו סימפטומים
שלילים כמו אנהדוניה, ואבדן מוטיבציה. מחלה מדרדרת).
סכיזופרניה ומגדר
ייתכן הבדל קטן בין המינים בשכיחות. לגברים יותר בעיות הסתגלות וסימפטומים שליליים בגיל צעיר לפני התפרצות הפסיכוזה, יותר צורך באשפוז
ובאשפוז ארוך, תפקוד חברתי ירוד יותר.
מצד שני נראה כי לנשים יותר החמרה בפסיכוזה בהמשך החיים.
מהלך
לרוב הפרעה תהליכית שמחמירה. לפי הDSM 5 ל20% יש מהלך אופטימי שיש בו שיפור וחלק קטן אפילו
מחלימים לחלוטין (המשמעות היא שלרוב זה חוזר ותהיה החמרה.)
ממצאים ביולוגיים
Ø הבדל בנפח המוח ובמידת הירידה בנפח המוח לאורך החיים
Ø הבדלים בחדרי המוח
Ø הבדלים בכמות החומר האפור באזורים פרונטליים וטמפורליים
(ממצאים מתאמים. כנראה שיש קשר הדדי בין החמרה לבין שינוי במוח.)
גנטיקה
מאיפה נובעים ההבדלים הביולוגיים?
מחקרי משפחה, תאומים ואימוץ תומכים בקיומו של תפקיד חזק לבסיס הגנטי בהפרעה
אך הדגישו גם את התפקיד של גורמים סביבתיים
מחקרי תאומים
)1972( Gottesman and Shields
בקרב מונוזיגוטיים שיעור התאמה של 50% (מתוכם 77% חולים כרוניים, 27 % לא כרוניים. סכיזופרניה
כרונית היא הרבה יותר גנטית). ובקרב דיזיגוטיים שיעור התאמה של .9%
בסקירה מאוחרת יותר 28% התאמה לMZ ו6% התאמה ל-DZ שונות גדולה במספרים בין המחקרים אבל
עדיין הסכמה שיש יותר רכיב גנטי.
הערכת הסיכוי לסכיזופרניה בהתאם לקרבה משפחתית
| 1% | אוכלוסייה כללית |
| 2% | בן/בת זוג |
| 2% | בן-דוד מדרגה ראשונה |
| 2% | דוד/דודה |
| 4% | אחיין/אחיינית |
| 4% | נכדים |
| 6% | חצאי-אחים |
| 13% | ילדים |
| 17% | תאום DZ |
| 48% | תאום MZ |
הוכחה לבסיס גנטי או תורשתי. ככל שהבסיס של הדנ"א המשותף גדול יותר, יש יותר סיכוי למחלה.
מחקרי אימוץ
(מחקרי אימוץ משלימים את הסתכלות הביולוגית סביבתית. תאומים שגדלו יחד יכול להיות השפעות
סביבתיות משותפות.)
1966( )Heston, ילדים לאמהות סכיזופרניות שהושמו בבתים מאמצים תוך מספר שבועות מהלידה, לעומת ילדים מאומצים
"רגילים," רואיינו ע"י פסיכיאטרים בלתי-תלויים.
סכיזופרניה:
5 בקבוצת הסיכון (נולדו לאימהות סכיזופרניות) (מתוך )47 לעומת 0 בקבוצת הביקורת (מתוך )50
(כמו כן 37/47 אבחנה כלשהי, לעומת 9/50 אמא סכיזופרנית שמה בסיכון להרבה הפרעות אחרות. )
1994( al., et )Tienari – מאומצים עם אימהות ביולוגיות שסובלות מהמחלה היו בסיכון גבוה יותר. מצד שני גם היה סיכון מוגבר הקשור בגורם הסביבתי (משפחה מאמצת כאוטית.) נראה כי יש אינטראקציה בין גנטיקה
לסביבה (דיאתזה-לחץ.)
גורמים הקשורים בהיריון ובסיבוכי לידה
"נקודה עיוורת" של מחקרי תאומים ומחקרי אימוץ (גורם מולד הוא רק הדנ"א. גם במחקרי תאומים וגם במחקרי אימוץ נקודה עיוורת זו שאלה לגבי סיבוכי הריון). כבר בשנות ה60 הוצע כי לסיבוכי היריון תפקיד באטיולוגיה של ההפרעה. ואכן, עדויות מתיקים רפואיים מראים סיכוי גבוה יותר לסיבוכים בהיריון. (משל
נפיחויות, בעיות בזרימת הדם, ועוד.)
זיהום ויראליים בהיריון קשור לסיכון מוגבר להפרעה. אנשים שנולדו אחרי מגיפת שפעת, הריונות שהחלק
האמצעי שלהם הוא בחורף.
אינדיקטורים למחלה מתקופת הילדות
בעיות בהסתכלות החברתית\ מוטורית\ קוגניטיבית. בעיות קשב, בעיות בלימודים.
עיכובים בהתפתחות מוטורית ותפיסתית.
מחקרים רטרוספקטיביים על סרטי וידיאו ביתיים:
Hyperextension של האצבעות.
פחות ביטוי רגש חיובי ויותר שלילי, חולשה ותנוחה ייחודית של גפיים
(הסתכלות לאחור של ההורים יכולה להיות מעוותת לפי האבחנה… לא מראה שזה גורם אלא סימנים בילדות
שאולי יכולים לעזור למניעה. )
