נתאר כעת צורות טיפול נוספות, כמו הגישה הפסיכו-סוציאלית, שלרוב משתלבת עם טיפול תרופתי. תרפיה משפחתית : הקשר בין רמות גבוהות של EE לבין רילפס בחולים, הביאו חוקרים לייצר תוכניות טיפול
שמערבות את כל המשפחה. הרעיון היה ששיפור התקשורת בתא המשפחתי יוריד את רמות הEE ויקל על
החולה. ברמה הפרקטית, המשפחות עוברות העשרה על המחלה, מלמדים אותם כיצד להתמודד עם הסימפטומים של החולה, ומשפרים את יכולת ההידברות בין חברי המשפחה. מחקרים הראו ששיטה זאת
יעילה בצמצום הסיכוי לרילפס אצל החולים שעברו את הטיפול עם משפחתם.
ניהול מקרה Management( )case : מנהלי "מחלה" הם אנשים שעוזרים לחולים לקבל את השירותים שהם צריכים בקבילה (מחוץ לבית החולים, לאחר שחרור החולה.) המנהל הוא לרוב חלק מקבוצה גדולה יותר של עובדים שתפקידם לדאוג לחולים משוחררים, ולראות שהם מסתדרים בחיים מחוץ לאשפוז. הגישה הזאת
עובדת בעיקר עם אנשים שכבר הרבה זמן על תרופות פסיכיאטריות ובמגע עם הקהילה.
אימון בכישורים חברתיים : גם אחרי שהסימפטומים שלהם טופלו על ידי התרופות, לחולי סכיזופרניה מאוד
קשה ליצור מערכות יחסים עם אנשים אחרים, לשמור על מקום עבודה, או בכלל לחיות בצורה עצמאית. האופן שבו חולים מצליחים בחיי היום-יום שלהם נקרא תוצר פונקציונלי outcome( .)functional שיפור
התוצר הזה הוא כיום חלק מן המחקר. דרך אחת לשפר אותו היא על ידי אימון אישי של כל חולה ביחסים בין- אישיים. המטרה היא ללמד את החולים כיצד לנהוג בשיחות מול אנשים, איך לדואג לעצמם, ואיך להתמודד
עם התרופות שלהם והתסמינים. לדוגמא, החולים ילמדו כיצד אמורה להתנהל שיחה נורמלית בין שני אנשים,
כאשר הדגש הוא על קשר עין, לדבר בווליום סביר ולחכות לתורך לדבר. המטופלים מקבלים פידבק מהמורים,
ומתאמנים שוב ושוב. בגדול, חולים שמקבלים טיפול זה נמצאים בפחות סיכון לרילפס וצורך באשפוז נוסף.
אימון קוגניטיבי redemption( )cognitive : חוקרים מבינים כיום כי הבעיות הקוגניטיביות של חולי
הסכיזופרניה משפיעות על היכולת שלהם לחיות חיים רגילים. כעת קיים חיפוש לטיפולים חדשים שישפרו את התפקוד הקוגניטיבי של החולים. שיטת טיפול מרכזית היא ה redemption cognitive . על ידי אימון בטכניקות שונות, החוקרים מנסים לשפר את היכולות הקוגניטיביות של החולים. התקווה היא ששיפור
ביכולת הקוגניטיבית יוביל לשיפור כללי בתפקוד של החולים. בכללי, הממצאים מראים על תוצאות חיוביות,
כאשר כן אנשים שכבר שנים מתמודדים עם המחלה מצליחים לשפר את מצבם לאור האימון הקוגניטיבי.
:CBT בכללי, CBT זאת שיטת טיפול שעוזרת לטפל בהפרעות מצב רוח וחרדות. עד לאחרונה, חוקרים לא חשבו שניתן לעבוד בשיטה זאת עם חולי הסכיזופרניה. חוקרים חלוצים בתחום ניסו לטפל בחולי סכיזופרניה עם שיטה זאת, והתוצאות הן לא חד משמעיות. התוצאות מראות שגם אם הטיפול מצליח לצמצם רילפס ואת
הסימפטומים החיוביים, הוא עדיין לא משפיע על הסימפטומים השליליים.
,1960 מטפלים חשבו שיש לבצע טיפול פסיכודינמי בסגנון פרויד עם חולי
לפני
טיפול אינדיבידואלי:
סכיזופרניה. ב1980 כבר הבינו כי טיפול פסיכודינמי עם חולי הסכיזופרניה יכול להחמיר את המצב עוד יותר. טיפול אינדיבידואלי בסכיזופרניה עכשיו לוקח צורה שונה. במחקר מפורסם, חוקרים ליוו מטופל במשך שלוש שנים, כאשר לאורך התקופה, המטופל לומד כלים שונים בהתאם למצב ההתקדמות שלו. יש שלבים שונים לטיפול, כך שלדוגמא, בשלבם מוקדמים, מטופלים בוחנים את הקשר בין הסימפטומים שלהם לרמת הלחץ שלהם, ורק בשלבים מאוחרים יותר הם לומדים על יכולות חברתיות ותפקוד חברתי. גם חינוך על המחלה עצמה יכול לעזור לחולים. בכללי, רואים תוצאות חיוביות מאוד לסוג טיפול זה, עם אחוזי רילפס נמוכים ופחות
אשפוזים חוזרים.
