אגורפוביה

 

 

הפרעת פניקה מלווה פעמים רבות באגורפוביה. "פחד מהשוק" (מקומות ציבוריים\ הומים.) יותר ספציפי

מפוביה: לפחות 2 סיטואציות שונות- צריך לזהות שניים כדי לאבחן.

 

Panic and agoraphobia

 

בDSM 4  אבחנות  משולבות  זו בזו (הפרעת  פניקה עם אגורפוביה,  הפרעת  פניקה ללא  אגורפוביה,

אגורפוביה ללא היסטוריה של פניקה.)

 

בDSM 5 שתי אבחנות שונות (הפרעת פניקה, אגורפוביה.) מייצג טוב יותר אנשים מסוימים-. רוב האנשים שיש להם אגורפוביה יש להם היסטוריה של הפרעת פניקה, אבל מעט אנשים שיש להם רק

אגורפוביה.

 

למה הן לרוב מופיעות ביחד?

 

מחקרים מראים כי: רוב המקרים של אגורפוביה מתחילים בהתקף פניקה. האדם בדרך כלל לא מפחד

מהמקום עצמו אלא מהאפשרות של התקף.

 

בעיקר חשש מחוסר יכול לברוח (למשל שורה של מושבים בסרט, הופעה, או משחק כדורגל.) הימנעות..

במצבים קיצוניים קושי לצאת מהבית.

 

 

 

 

.4.7%כ lifetime

שכיחות

שכיחות מסוג

 

 

גיל ממוצע לקבל אבחנה ,23-24 מתחילה עצמאות באופן דינאמי מתחילים קונפליקטים. פוגע בתפקוד.

סיטואציות מובנות ואז זה מתחיל.

 

תקופות טובות יותר ופחות אך ההפרעה כרונית.

 

יחס בין המינים 2:1

 

אטיולוגיה

 

ההשערה התיאורטית: אגורפוביה נגרמת מפניקה.

USגירוי לא מותנה: התקף ראשון CSגירוי מותנה ה- agora

URתגובה לא מותנית: חרדה מהתקף.

CR תגובה מותנית: הימנעות.

 

 

מי שמעולם לא חווה התקף: כנראה חווה threshold sub אנשים שלא חוו פניקה ופתחו אגורפוביה. , חוו

תחושות לא נעימות במקום מסוים אבל לא הגיע להתקף.

 

טיפול באגורפוביה

 

יעילות בטיפול ע"י נוגדי דיכאון וכן יעילות לטיפול בחשיפה. חשיפה פעמים רבות מתחילה מדמיון ואח"כ

.in vivo/

 

הפרעת חרדה חברתית

 

social phobia  :4 DSMב

 

Social Anxiety Disorder :5 DSMב

 

"לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר .2 זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון

מאשר לשאת את ההספד." ג'רי סיינפלד

 

לא בטוח נכון, אבל דיבור מול קהל זה הפחד החברתי הכי גדול.

 

 

SAD האם אתה מגדירה את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?

חרדה חברתית-

 

אני ביישן בסיטואציות

כרוני בעבר, 15%

אומרים הייתי ביישן

אומרים אני ביישן כרוני, 40%

40%

 

מסוימות, 5% אומרים שמעולם לא הייתי ביישן (ארה"ב.)

 

אם כולם מתביישים לפעמים איך מגדירים מי חרד חברתית? ההבדל הוא שהחרדה חברתית היא

כשהביישנות אינטנסיבית ונרחבת עד כדי מצוקה קלינית משמעותית ופגיעה משמעותית בתפקוד.

 

קריטריונים מה DSM 5

1. Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by

 

חשש מסיטואציות שאנשים יבחנו אותי בדקדוק- אנשים לא יאכלו במסיבה נגיד.

 

למשל לקיים שיחה, לפגוש זרים, להיות בסיטואציה שבה צופים בך שותה או אוכל, או לתפקד מול אחרים –

למשל לשאת נאום. (בילדים: גם בקבוצת השווים ולא רק מול מבוגרים- הרבה ילדים פוחדים ממבוגרים)

 

מצבים בהם צריך לתפקד בפומבי או שאחרים בוחנים אותך:

• לדבר בשיעור/פגישה
• להגיע באיחור לשיעור/פגישה
• לדבר מול קהל / לדבר בסיטואציה חברתית
• להשתתף בפעילות ספורטיבית
• לנגן בפני קהל
• להשתמש בשירותים ציבוריים בנוכחות עוד אנשים
• לאכול או לשתות בפומבי
• לכתוב בפומבי
• לטעות בפומבי
• להיות במקום ציבורי (כמו אוטובוס עמוס או קניון)

 

לא לגבי מצב ספציפי אלא דברים יותר כללים: להתחיל שיחה, לשמר שיחה, לעשות ,small-talk לשתף מידע אישי לאחרים, מצבים אינטימיים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי (למשל

לסרב לבקשה לא סבירה,) ללכת למסיבה, לצאת עם חברים או להזמין אותם אליך.

 

1. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humiliating, embarrassing, lead to rejection, offend others, )

 

התוצאה תהיה מבוכה השפלה  או דחיה  או  אפילו פגיעה באחר. לא מספיק מלפחד מהסיטואציה  אלא גם

מהתגובה של אנשים אחרים.

 

• The social situations almost always provoke fear or anxiety

 

החרדה תופיע בעקביות, לא לפעמים ככה לפעמים אחרת.

 

בילדים: הפחד / חרדה עלול להתבטא דרך בכי, טנטרומים, התנהגות קפואה, היצמדות להורה, או הימנעות

מדיבור במצבים חברתיים

 

• avoid the feared situations or endure them with intense anxiety or fear

 

ההימנעות ממצבי חרדה או מצוקה ניכרת. יש דמיון בין הפרעות חרדה, יש נטייה לחרדה והימנעות ולכן

חשיפה עוזרת.

 

• the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat)

 

הפחד מוגזם ולא פרופורציונלי למידת הסכנה. שינוי מ!DSM-IV- בקודם האדם חייב להכיר בכך שהפחד

מוגזם, לא תמיד קורה הוא חושב שהפחד אמיתי.

 

• Persistent (typically at least 6 months)

 

• Causes significant distress and/or functional impairment

 

• Not due to a substance or medical condition

 

• Not better explained by a different disorder

 

• If a medical condition exists, the fear is unrelated or excessive

 

אם לאדם יש סיבה לחשוש נגד אדם שמן מאוד או עם פגם גופני בולט או פרקינסון יש להתחשב במתן

האבחנה. יותר קשה להיחשף.