הנדסת גורמי אנוש– יישום ידע אודות יכולות ומגבלות אנושיות לצורך עיצוב מוצרים, תהליכים, מערכות,
וסביבות עבודה.
מערכת אדם מכונה– שילוב בין אדם אחד או יותר ורכיב פיזי אחד או יותר הבאים באינטראקציה לצורך
השגת מטרה.
ממשק אדם מכונה לא חייב להיות חשמלי. ישנה אפשרות שהמערכת תהיה מכנית. המערכת תוגדר כממשק כאשר יש אינטראקציה, העברת מידע בין האדם למכונה. בקורס נעסוק באינטראקציה חשמלית
בלבד.
בהנדסת אנוש אנו מסתכלים על המערכת אך יש להסתכל גם על המשתמשים במערכת ועל הסביבה.
יש לבחון גם את הסביבה- האם היא פשוטה, מורכבת, משתנה?
מטרת הנדסת אנוש היא ביצוע מיטבי של המשימה.
בניתוח אדם מכונה יש לנתח גם את הנהלים. (מה מותר מה אסור) זהו חלק מניתוח הסביבה.
כיצד אני מודדת את הצלחת המכונה- הצלחה, איכות, יעילות (עלות, זמן,) בטיחות, שביעות רצון.
כאשר אנו מנתחים מערכת, הנחה בסיסית- המשתמש לא לוקח אחראיות- אנו נתייחס למשתמש כאידיוט גמור. אף פעם לא ננתח מקרה ונגדיר כי הייתה טעות של האדם. הנדסת אנוש נועדה להתריע מראש על
המצבים הכי גרועים שיכולים לקרות וכדי שיהיו מינימום טעויות.
למה צריך הנדסת גורמי אנוש? כדי למנוע תאונות, שיהיה לנו שימוש יעיל, נוח, מהיר וזול. ושומר על
איכות הסביבה, איכות האדם ואיכות החיים.
מתי מתחילים לתכנן? לפני הטעויות. נתחיל לתכנן את הממשק עם האדם. נסתכל על הנדסת אנוש כבר
בשלב התכנון (לא אחרי כשהמערכת יוצאת לשוק ויש טעויות) מהנדס גורמי אנוש צריך חשיבה הנדסית.
ההבחנה הבסיסית ביותר- מאיפה לאיפה עובר המידע? (מהי מערכת אדם מכונה)?
כאשר אנו מדברים על אינטראקציה בין אדם למכונה יש
להתייחס לשני מושגים:
.1 בקרים- מעבירים מידע מהאדם למכונה.
סוגי בקרים- חיישנים, כפתורים, לחצנים וכו.'
.2 תצוגות- מעבירות מידע מהמכונה לאדם. יכולה להיות
ויזואלית, אודיטורית (שמע,) טקטאלית (משהו שזז,)
יכול אפילו להיות ריח.
מה משפיע על טיב האינטראקציה?
.1 סביבה- מוסיפה לאדם מידע ואילוצים (על ההתנהגות, מעבר למגבלות האדם.) הסביבה גם משפיעה על אופן תפעול הבקרים וגם מוסיפה מידע, מעבר למידע המועבר מהמכונה דרך
התצוגות.
אדם .2
.3 מכונה
אלה הם האלמנטים ליצור ממשק טוב וממשק טוב יותר:
.1 הופך את השימוש לבטוח יותר.
.2 הופך את השימוש ליעיל יותר, מונע טעויות.
כדי לעצב ממשק טוב צריך להכיר היטב את 3 המרכיבים: להכיר את המשתמשים, להבין היטב את
היכולות והמגבלות שלהם ואת מטרות השימוש שלהם במכונה, איזה תפקיד המכונה אמורה למלא עבורם,
וכן לאפיין את הסביבה ואת האילוצים שהיא מטילה על השימוש. ממשק טוב יתחשב בכל אלה.
מה זה ממשק טוב? ממשק טוב הוא ממשק שממקסם את הגשמת מטרות השימוש.
כדאי לעשות את הדברים נכון מההתחלה investment) on (returen ROI )החזר השקעה( .
כלל האצבע: כשמוצר כבר בפיתוח, תיקון בעיה יעלה פי 10 מאשר תיקון אותה בעיה בזמן התכנון.
הנחות בסיסיות בעיצוב ממשק אדם-מכונה:
- הגורם האנושי הוא לא האשם לטעות.
- עיצוב נכון יוריד את ההסתברות לטעות.
- עיצוב נכון: יהפוך את השימוש לבטוח יותר, יעיל יותר, יוריד טעויות, יוריד עלויות.
- להאשים את הגורם האנושי תמיד אפשר, אבל אנחנו לא מחפשים אשמים, אלא מחפשים פתרון.
מודל כללי של איך מתנהל תהליך של הנדסת אנוש .
אז איך עושים את זה? אפיון המערכת –מאפיינים את המערכת
.1 אפיון התפקיד
.2 אפיון הסביבה (סביבה של רכב- כביש, תאורה חיצונית משתנה,
רעש בסביבה) .3 אפיון המשתמשים (משתמש ברכב- טווח גיל: נהגים מגיל 17 עד אובדן יכולת נהיגה, לא כולם אותו מגדר, לא כולם בעלי אותו רמת משכל ,איך אפשר לאפיין את המשתמשים? מה משותף? כולם עברו
טסט וכולם עברו תיאוריה.)
משתמש ראשי- מי שתמיד משתמש במערכת.
משתמש משני- מי שמושפע מהמערכת.
לאחר אפיון המערכת ננסה לעצב את המערכת מחדש. בכל סוג של מכשיר עושים סימולטור\ אב טיפוס ומנסים, בוחנים את המערכת על משתמשים, רואים איך המשתמשים נמצאים באינטראקציה עם המכשיר – מבצעים תצפיות, ראיונות , נותנים לאנשים להתנסות במשימות מסוימות . רואים את הבעיות של המערכת, משפרים ובוחנים אותה מחדש. עושים זאת עד שמרוצים מהמערכת. תוך כדי כל זה מיישמים
ידע מחקרי.
תהליך של הנדסת אנוש מתנהל בחברות גדולות, יש חברות שיש להן מחלקה שלמה של הנדסת אנוש. נניח בחברת רכב, מהו תהליך הנדסת האנוש? ישנן מספר מערכות (הגה, רדיו, תאורה, דלק, שליטה
ובקרה) וכל קבוצת עבודה תעבוד על מערכת אחרת ותאפיין אותה. ישנם מספר מנתחי תפקיד אשר יאפיינו את הסביבה (כביש, חניה, תאורה חיצונית משתנה) ויאפיינו את
משתמשי המערכות (נהגים- גיל 17 עד אובן יכולת נהיגה, מגדר שונה, השכלה שונה.) כאשר מתקיימת תאונה או כמעט תאונה, צוות של מהנדסי אנוש בודק כיצד אפשר למנוע את הטעויות
האלה בעתיד עם עיצוב מחדש וכדומה.
