הנדסת אנוש – אפיון סביבת השימוש

משתנים ארגוניים

מדיניות או נהלים המשפיעים על אופן השימוש במערכת: גם אם אין אז להתייחס לזה.

דוגמאות: יש לסרוק כל חומר המוזן למערכת, שמירת מסמכים במיקום מסיים, הרשאות שונות, אסור לכתוב סיסמאות, למי פונים במקרה של תקלה. האם האפליקציה חינמית, איך מעדכנים אותה, עד כמה

מישהו מחוייב לנתונים, waze – מה קורה אם סוגרים כביש (מי מעדכן .)?

דוגמה נוספת: משתנים ארגוניים בתפעול המקרן בכיתה. למי מותר להשתמש במקרן? לאיזה צורך? האם אני יכולה לבוא בערב לראות סרט עם בעלי? למי פונים בשעת תקלה? מי אחראי על החלפת נורה או

תיקונים? האם כל אחד רשאי לשחק בהגדרות? השעות שבהן הסטודנטים מגיעים לכיתה הן קבועות, לפי

המערכת.

גם משפחה היא סוג של ארגון. אם הרכב שייך להורים, למשל – מתי אני יכולה לקחת אותו? מי אחראי על

בדיקות תקופתיות? מי לוקח למוסך?

דוגמה: נהלים- משתמש מזדמן לא צריך להשתמש במערכת, אזרחים לא צריכים להפעיל את המערכת, רק

העובדים. הנוהל הזה משפיע על המשתמש. כשנעצב את המערכת הנוהל הזה ישפיע.

 

 

אפיון סביבת השימוש: חדר הניתוח

• אילוצים פיסיים ומבניים בסביבת העבודה – חלק מן המערכות ממוקמות במקום גבוה, חלקן בצפיפות

רבה וכו.'

• תנאי סביבה – סביבה סטרילית – דורשת שימוש בכפפות, תאורה מלאכותית
• מורכבות הסביבה -סביבה מורכבת הדורשת אינטגרציה של מידע המגיע ממקומות שונים- החולה עצמו,

הצוות, המערכות השונות וכו'

• קצב שינוי הסביבה – הסביבה היא סטטית למדי כאשר אין ניתוח ובשעות ניתוח יותר דינמית.
• מיפוי סיכונים – כל החוטים "ספגטי אפקט-" נפילה מהסתבכות בחוטים.
• אינפורמציה – יכול להיות שילוט על גבי המערכות או סמוך למערכות שמציין לנו מהן המערכות השונות.
• מערכות תומכות– למשל מערכת שצריכה לספק לי מידע על מדדים פיזיולוגיים.
• מערכות סמוכות– המערכת של הרופא המרדים.
• משתנים ארגוניים -היררכיה של תפקיד.

 

 

דיברנו על הגורמים המשפיעים על הביצוע: מצד אחד מאפייני המשתמש, ומצד שני דרישות התפקיד, שמושפעות ממאפייני התפקיד

וממאפייני הסביבה.

בשלב הראשוני של איסוף המידע, אנחנו מנסים להכיר וללמוד את

המאפיינים האלה.

אחרי אפיון המשתמשים ואפיון הסביבה, התסריטים הם ההצצה הראשונה שלנו אל מאפייני התפקיד, אל דרישות התפקיד ואל

הביצוע. ובהמשך נבצע ניתוחי תפקיד יותר מסודרים ומעמיקים.

האם אפשר לאפיין את התפקיד בנפרד מהסביבה ומהמשתמשים? בעיקרון כן: אם נתבסס רק על חוברת ההוראות או המתכון, נדע מה

התפקיד "על הנייר." אבל אותנו מעניין לא רק תיאור התפקיד על הנייר, אלא מה קורה במציאות, ולכן אנחנו מתבססים על תצפיות וראיונות, על הביצוע בפועל. אז המידע שיש לנו מושפע מהמשתמשים ומהסביבה הספציפית שיצא

לנו לראות, אבל הוא הרבה יותר מציאותי מאשר לקרוא את ההוראות.

 

 

איסוף המידע על המערכת:

תהליך איטרטיבי:

שיטות:

• תצפיות
• ראיונות עם בעלי עניין, לקוחות, מונחי עולם תוכן
• תסריטים
• סקרים
• סקירת ספרות
• ומה עושים כשאין מערכת קיימת? צופים במשתמשים של מערכות דומות בעבודתם עם המערכת.

לפעמים אין גם מערכות דומות אבל אפשר לצפות בעבודה ללא מערכת . למשל- כשרוצים לבנות מערכת

לביצוע הזמנות של טיסות, אפשר לתצפת בתהליך ההזמנה כפי שהוא נעשה בטלפון או פנים מול פנים.

 

 

איסוף מידע- עריכת תצפיות

בכל התצפיות צריך:

• להגדיר משימה מראש
• להתבונן במשתמש מבצע את הפעולה ללא הנחיה. אסור לתת מידע. עלינו לראות אם המשתמש מצליח

לבצע את המשימה ללא עזרה.

סוגי תצפיות:

.1 תצפית חופשית:

המשתמש לא משתף אתכם בתהליך המחשבה

חיסרון: לא ניתן להסיק על תהליך מחשבה, יש מידע מוגבל.

יתרון: המשתמש מבצע באופן טבעי את הפעולה.

.2 תצפית מתערבת:

המשתמש מתבקש לשתף אתכם בתהליך, להסביר בקול רם את פעולותיו וההיגיון שמאחוריהן.

חיסרון: התערבות ברצף הטבעי של האינטראקציה. יתרון: הבנה, לכאורה, של הסיבות בגינן המשתמש ביצע את הפעולות בסדר הספציפי ומה תהליך

המחשבה שלו.

 

דוגמא לעריכת תצפיות:

בחברת Beurer מייצרים מדחום דיגיטלי שנמכר היטב. מנהל השיווק מעונין בהגדלת פלח השוק של החברה. הוא פונה לאנשי מכירות ולאנשי התמיכה טכנית ומנסה להבין איפה יש פוטנציאל להגדלת פלח

השוק.

המסקנה: לערוך ניתוח ממשק אדם-מכונה על המדחום. התהליך הראשון שהוא מבצע הוא תצפית.

קשיים בשימוש במדחום.

הגדרת המטרה: התאמה לילדים וקשישים.

 

תצפית על מבוגר: משתמש: דוד, קשיש בן 80

סביבה: בית, חדר האמבטיה, סביבה שקטה, תאורה תקינה, המשתמש נמצא לבד

משימה: למדוד טמפרטורה

תוצאות תצפיות:

.1 דוד ניסה ללחוץ על כפתור ההפעלה, אך האצבע שלו היתה גדולה מדי. הוא השתמש במברשת השיניים

להפעיל את המכשיר. הכפתור התעקם מעט, ונוצר סדק בגוף המדחום.

.2 לאחר תחילת המדידה, דוד לא שמע את הצפצוף שסימן את סיומה. הוא הפסיק למדוד לאחר 5ד' ולא

היה בטוח במהימנות התוצאה.

.3 היה לדוד קושי לקרוא את הספרות בתצוגה, בגלל גודל הספרות וברק על המסך.

מסקנות מהתצפית:

למבוגרים יש קושי במגע מדויק. בעיה ארגונומית. המבוגר הפעיל תהליך של פתרון בעיות כשהשתמש במברשת שיניים

שמיעת הצפצוף: למבוגרים שמיעה פחות טובה

קריאת הספרות: למבוגרים בעיה של איכות ראיה ושל הבחנה בקונטרסט נמוך (המסך הבריק.)

לסיכום:

מבחינה טכנית, המדידה הסתיימה בהצלחה. דוד הצליח למדוד חום.

מבחינת חווית המשתמש, דוד לא הצליח לקרוא את התוצאה.

שביעות רצון: נמוכה.

מה כדאי לעשות?

להגדיל את הבקר.

להדגיש את התצוגה.

להתאים תצוגה לסביבה.

 

 

תצפית על ילד: משתמש א:' עידן, ילד בן 10

סביבה: בית, חדר האמבטיה, סביבה שקטה, תאורה תקינה, המשתמש נמצא לבד

תוצאת תצפיות:

.1 מבחינה טכנית, המדידה הסתיימה בהצלחה .2 עידן התלבט אם למדוד בפה או בבית השחי

.3 עידן רצה לדעת איך מתקדמת המדידה תוך כדי ביצועה, ניסה להביט במראה ולא הצליח לקרוא

את הספרות הפוך. הוא גם ניסה להסתכל למדחום שבפיו, ולא הצליח לקרוא את הספרות.

 

 

חשוב להשתמש במונחים כללים! (לדוגמא- הילד רצה לראות את הטמפרטורה במהלך המדידה. ולכן נציין

"יש להדגיש את רמת התצוגה ולא נפרט את הפיתרון המלא שעלה לראשנו)