היודנראט

 

 

 

ראשית, לא בכל מקום היודנראט התנהל מול אותם גרמנים, בחלק התנהל מול הצבא, בחלק מול האס אס. הכי חשוב זה שהיודרנאטים עמדו מול הגרמנים ולמלא אחר ההוראות ולא משנה מי היו השלטונות, עם זאת, כל היודנראט הבינו כי תפקידם היה למלא את רצון היהודים – לכן התקיימה סתירה. אנו מכניסים את העובדה שיש תקופות בחיי הגטו; .1 יש תקופה עד הפתרון הסופי – במרכזו יש ניסיון לקיים שגרה .2 אחרי ההחלטה על הפתרון

הסופי – היודנראט מתבקשים להכריע בין חיים למוות.

 

שנית, חלק גדול מתפקיד היודנראט נובע מאופן הקמת היודנראט, בעיקר במערב אירופה היודנ' היו מורכבים

בצורה מסודרת. במזרח אירופה, הם מוקמים תוך כדי לחימה – זה נעשה בצורה זריזה.

 

שלישית, זו העובדה שיודנראטים התקיימו בכל מקום מה שלא היה אצל גטאות. כלומר, לא בכל מקום היה

גטאות )גטאות התקיימו במזרח אירופה( אך יודנראט היו בכל מקום.

 

אין לנו סוג אחד של יודנראט אלא כמה סוגים:

 

.1 יודנראט מקומי – אחראי על קהילה אחת בודדת. נכון בעיקר בפולין ובבריה"מ )קובנה, ורשה, וילנה.(

.2 יודנראט אזור – פיקוח על ציבור יהודי בהיקף אזורי ולא רק קהילה מקומית. לו יש שני סוגים;

א. מועצת גג לכמה יודרנאטים מקומיים – צכ'יה וסלז'יה. כמו משה מרין, ראש העיר של סוסנוביץ' והוא שלט על מחוז קטוביץ. קהילת בנדין. משה מרין, עמד בראש 32 קהילות/גטאות

ב.  גטאות ראשיים – יודנראט של קהילה גדולה שיש לו סמכות על קהילות קטנות שמסביב. דוגמ' הוא

גטו לודז.' דוגמה נוספת היא וילנה

.3 יודנראט ארצי – בסלובקיה, בהולנד. יחסית אלה קהילות קטנות מאוד )מאות אלפים.(

 

ראשי היודנראטים הגיעו לתפקידם בשני אופנים:

 

.1 דרך האלימנציה – הגרמנים היו שואלים: "מי האדם הכי חשוב כאן"? אם האדם היה משיב כן – לקחו

אותו.

.2 הקהילה בחרה מי יעמוד בראשה.

 

ראשי הגטאות )היודנראט( כל בחירה שהם היו עושים – נועדו לכישלון. הסיטואציה הייתה כזו שלא הייתה

תשובה נכונה.

 

תעודה: אלקס מגטו קובנה – אוגוסט .1941

 

אסיפה לבחירת ראש יודנראט. התעודה מספרת על התהליך של בחירת ד"ר אלקס לראש גטו קובנה. אנשים

עדיין לא הבינו עד הסוף ולא ירד האסימון את הרציחות והגורל – מי מסוגל עדיין לחשוב על הפתרון הסופי.

התחושה על פי התעודה, היא שאם "יהיה לנו מנהיג נכון, אולי יש סיכוי למשא ומתן מול הגרמנים."

 

האם המנהיגות של היודנראט עשתה את כל מה שיכולה? שיקולי הדעת של ראשי הגטו

 

תעודה: פברואר '41 – רומקובסקי , יו"ר גטו לודז'

 

רקע – גטו לודז' היה סגור ומסוגר והיה בתוך הרייך הגרמני, רומקובסקי היה יתום ממשפחה, הוא התנהג בגטו כמו מלך. אבל' באוג' '44 עדיין נשארו כמה עשרות אלפי יהודים בגטו – כלומר, אם הרוסים היו נכנסים באותה עת  ללודז' היו טוענים שהוא הציל הרבה יהודים. הוא ניהל את הגטו ביד ברזל ועדיין…ניצלו המון

יהודים.

 

 

 

 

 

 

דגש ראשון: רומקובסקי בונה על שלושה אלמנטים לניהול הגטו:

 

.1 משמעת וסדר – למנוע בכל מחיר אנרכיה. .2 מניעת אבטלה – עבודה. "תיאוריית עבדים" התיאוריה שבה אנו נירתם לעזרת הגרמנים )נעסוק במשהו(

ובאופן הגיוני כלכלי, הגרמנים לא ייפטרו מאותם עובדים יהודיים.

 

דהיינו יש דגש על הפן הגרמני.

 

תעודה: ספט' '41 – ביאליסטק. היו"ר באראש

 

ישנו ניסיון להחזיר את התחושה של הקהילתיות והסולידריות היהודית. דהיינו, יש דגש שני: דגש על הפן

הגרמני.

 

דגש שלישי – יו"ר היודנראט בלודמיר אומר: איני אלוהים. דהיינו, כלומר ישנו דגש על הפן המוסרי.