ההחלטה על הפתרון הסופי

 

 

אין את התעודה שבה היטלר נותן פקודה מפורשת להתחיל את "הפתרון הסופי-" השמדת יהודי אירופה הכבושה. העניין מתי בעצם נכנס לשיח הרצח המוחלט של העם היהודי כדבר קיים? נקודת הסכמה אחת: אין סדר כרונולוגי

ברור לתהליך השמדת יהודי אירופה.

 

בין הפלישה לפולין לבין הפלישה לבריה"מ:

 

 

הועלו כמה רעיונות ובניהם היה רעיון "השמורות" שבתוכם

1939

לאחר הפלישה הגרמנית לפולין בספטמבר

 

הועלתה תכנית מדגסקר שבמסגרתה יגורשו היהודים לאי שבאפריקה ושם הם כבר ימותו מרעב. אולם, רעיון זה נפל ומכאן עולה הרעיון לרכז את היהודים בגטאות ומכאן מוקם הגטו הראשון בעיר לודז' והוא גם הראשון שנסגר והוא האחרון שאנשיו מחוסלים: כבר באוגוסט 1944 היו בו כ80- אלף איש בלבד. קפלן ביומנו אומר שברור שהגרמנים לא רוצים את היהודים בחיים. אולם, הוא לא מסכים עם דבר זה והוא מנסה לעשות דווקא ולעשות

 

את המוסדות הקהילתיים של עזרה הדדית והצלה קולקטיבית

הכול למען קידוש החיים. הוא למעשה מציג

כשהמטרה היא להחזיק ממעמד ולא למות.

 

 

הסטטיסטיקה של יהודי לודז' במהלך השואה: בשנת 1938 בלודז' חיו 225 אלף יהודים, מספר המתים היה 2,340 ו11- לכל אלף איש למתים. 1940 נכון לחודש מאי חיו 158 אלף, מספר המתי 6,851 ו- 43 לכל אלף. 1941 חיו ,150,516 מספר המתים 11,437 ו76- לכל אלף. 1942 חיו ,113,509 מספר המתים 18,117 ו159.5- לכל אלף. 1943

חיו ,85,054 מתו 4,589 ו54- לכל אלף. 1944 עד אוגוסט חיו ,76,667 מספר המתים היו 2,749 ו36- לכל אלף. סטטיסטיקה בצורה כזאת נועדה לנסות להציל כמה שיותר מיהודי העיר. היהודים שם מגלים כושר הישרדות ומוטיבציה גבוהים שמפתיע מאוד את הגרמנים. הדבר האיץ את התהליך של החרפת התנאים של הגרמנים כלפי

היהודים.

 

במהלך 1940 כמעט ואין יותר אפשרויות להגירה. ברור שהחשיבה הולכת לעבור הסלמה.

 

ההחלטה על הפתרון הסופי נפלה לפי הסברות הבאות:

 

.1 עם פרוץ המלחמה הייתה סדרה של החלטות שהיו חסויות וידועות רק לצמרת השלטון הנאצי, כנראה אחת מהן הייתה ההחלטה לפתרון הסופי בנוגע להשמדה של יהודי אירופה- בהיותה החלטה כל כך סודית שבה דנו היטלר הימלר והיידריך, היא בכלל לא הועלתה על הכתב. סברה זאת עדיין לא עונה על השאלה מתי הוחלט על

הפתרון הסופי.

 

.2 וועידת ואנזה- החלטה שהתקבלה שם לא בהכרח היא ההחלטה על הפתרון הסופי כי כבר אז התחוללו רציחות של כ2.5- מיליון יהודים במחנות המוות בלז'ץ וחלמנו וכן בבורות ההריגה בשטחי בריה"מ הכבושים. כבר אז לא ניתן לומר שרציחות אלא היו בגדר "ניסוי" כפי שטוענים כל מיני פרשנים היסטוריים לוועידה זו. ההחלטה למעשה

כבר נפלה, אלא היה צריך להחליט כיצד לבצע אותה.

 

הדבר הראשון שעשו החוקרים הוא שלפיהם יש מסגרת של זמן שלפיה לא יכלה בכלל ליפול ההחלטה על הפתרון הסופי ולאחריה כבר היה ברור שהייתה החלטה. הגבול העליון של התאריך ה22- ביוני 1941 בפלישת גרמניה לבריה"מ, כלומר ההחלטה נפלה עוד לפני זה. העיר הראשונה שנכבשה הייתה לבוב ומיד מתחיל רצח שיטתי של כעשרת אלפים יהודים. בספטמבר 1941 הגרמנים כובשים את וילנה ומבצעים טבח ביהודים בפרבריה. מה שברור כאן שהאופרציה של הצבא הגרמני קשורה לפתרון הסופי. ההנחה היא שבסוף 1940 מתחיל להינטש הרעיון של הגירת יהודים וזה בעיקר נכון בקיבוץ היהודי הגדול בשטחיו של הגנרל גוברנמן- שטח הספר וההפקר. במשך כבר יותר מחצי שנה אין בכלל הגירה יהודית ומיוני 1941 יש כבר רצח שיטתי של יהודים. האיסור על ההגירה מציג כבר את הסלב שמציג שהפתרון היחיד ליהודי אירופה זה לרצוח אותם, אין להם איך להתחמק מזה. הרעיון של

הפסקת ההגירה למעשה מתחיל שנה לפני הפלישה והוא עוסק ברובו ביהודים שבשטחי הכיבוש של הגנרל גוברנמן. הייתה החלטה להפסיק את ההגירה בטרם הצו הרשמי. הסיבות לכך היו שיהודי הגנרל גוברנמן הם הכי מסוכנים כי הם יכולים לחדש את כלל ההשתלטות של היהודים בעולם. שטחי גוברנמן נמצאים תחת חסותם של הס"ס והם שוב יוזמים על הפסקת ההגירה והם יעמדו מאחורי כל העניין של הפתרון הסופי ליהודים- אופציית ההגירה

למעשה יורדת מהפרק.

 

ההכנות למבצע "ברברוסה" )הפלישה לבריה"מ🙁 ברור שההחלטה על הפתרון הסופי קשורה להחלטה נוספת

 

שנקראת "פקודת

מתפרסמת פקודה

6.6.41-ב

הפלישה לבריה, שהיא למעשה החלטה מאוד אידיאולוגית.

 

הקומיסרים" מבית היוצר של סטאלין. זה היה ביטוי להנהגה העליונה של הסובייטים וזה אומץ ע"י הפיקוד העליון של הוורמאכט. העניין הוא שבמלחמה אידיאולוגית נגד הבולשביזם אין כלל חוקים כי מדובר באויב אכזר וקיומי על גרמניה. אם האויב הוא ככה, אזי הגרמנים נמצאים בסוג של "מלחמת קיום." זו הייתה פקודה שלפיה הוכח שהצבא הגרמני היה חלק בלתי מופרד מהחלטות ומפעולות הס"ס. עבור הגרמנים הרחמים, החוק והאיפוק במלחמה הם סוג של חולשה, כי לאויב עצמו אין רחמים וחוק כלפי החיילים הגרמנים. "להילחם ללא רחמים כי גם עליהם לא ירחמו-" לא לוקחים שבויים באף אחד מהצדדים. בתעודה זאת, המציגה את ההכנות למבצע "ברברוסה" אין שום אזכור ליהודים- עבור הגרמנים, הסובייטים הם האויב האמיתי והיהודים הם חלק בלתי

נפרד מהם. היהודים הם "הקומיסרים" של בריה"מ.

 

עבור הגרמנים היהודים נמצאים בתחתית הרשימה- זוהי התורה שבכתב ובידי השלטון הבכיר בגרמניה ובהיררכיה הצבאית נמצאת מה שנקרא "התורה שבעל פה-" ע"י אוטו אולנדרוף נרצחו באוקראינה בשנת 1941 כמאה אלף יהודים בבורות הירי. ההבדל בין התורה שבכתב לתושב"ע עבור הגרמנים היה הסדר של תהליך ההשמדה: היה שם היפוך גמור, שלפיו היהודים הם האויב הראשי ואותם צריך להשמיד קודם, כי הם יותר מסוכנים מהקומוניסטים

הסובייטים. היהודים שהיו בכתב בתחתית של דרג ההשמדה נמצאים בראש סדר העדיפויות שיש להשמיד ולחסל.

 

על גטו ורשה

תעודה: היו"ר צרניאקוב, גטו ורשה – 20.7.42   הפינוי למזרח – כל יהודי רשאי לקחת חלק מחפציו ותפוקה ל3 ימים. תהליך הפינוי נקבע ל.22.7.42 צרניאקוב

היודנראט

      ראשית, לא בכל מקום היודנראט התנהל מול אותם גרמנים, בחלק התנהל מול הצבא, בחלק מול האס אס. הכי חשוב זה שהיודרנאטים עמדו

רישום קבלן רשום – מה זה אומר?

  המשמעות של רישום קבלן רשום הוא שאנחנו נרשמים בפנקס הקבלנים של משרד העבודה כקבלנים מורשים.  למה כדאי לנו להירשם? כאשר נהיה רשומים כקבלנים מורשים

אל תעצרו כאן

יש עוד מה לגלות

על גטו ורשה

תעודה: היו"ר צרניאקוב, גטו ורשה – 20.7.42   הפינוי למזרח – כל יהודי רשאי לקחת חלק מחפציו ותפוקה ל3 ימים. תהליך הפינוי נקבע ל.22.7.42 צרניאקוב

היודנראט

      ראשית, לא בכל מקום היודנראט התנהל מול אותם גרמנים, בחלק התנהל מול הצבא, בחלק מול האס אס. הכי חשוב זה שהיודרנאטים עמדו

רישום קבלן רשום – מה זה אומר?

  המשמעות של רישום קבלן רשום הוא שאנחנו נרשמים בפנקס הקבלנים של משרד העבודה כקבלנים מורשים.  למה כדאי לנו להירשם? כאשר נהיה רשומים כקבלנים מורשים